"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אין ברירה, נחלק תלמידים לפי ימים ושעות"

האתגר העיקרי של מערכת החינוך בתשפ"א: ילדי הגן ובתי הספר היסודיים • "אין אפשרות להשאיר בבית שבוע שלם"

,עודכן
צילום: יהונתן שאול // אתגר שנת תשפ"א בצל הקורונה: מה עושים עם ילדי הגן?

הבעיה הגדולה ביותר של משרד החינוך צפויה להיות תלמידי גני הילדים (6-3) ובתי הספר היסודיים. בסבב הקודם של הקורונה חזרו תלמידי א'-ג' ללמוד בקבוצות קטנות (קפסולות) והתפרסו על כל המבנים שבבתי הספר, בעוד תלמידי כיתות ד'-ו' הושארו בבית. הפעם במשרד החינוך לא יוכלו להשאיר את תלמידי כיתה ד' בבתים כיוון שחלק מהם עדיין לא בוגרים מספיק. עם זאת, אם יוחלט על למידה בקפסולות ייתכן ומי שישלמו את המחיר יהיו כיתות ה'-ו' ששוב יישלחו לביתם ללמידה מרחוק.

"התחלנו כבר בתקופת הגל הראשון בחודש אפריל להיערך לגל השני עם תוכניות עבודה מפורטות, ואנחנו ערוכים לתת מענה מהיר יותר למספר תרחישים אשר יכולים להיווצר כתוצאה מהנגיף", מספר אריה מימון, ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, "במצב שנצטרך לחזור לקפסולות, יש לנו תוכנית פעולה שלפיה נלמד בחלוקה על פי ימים, ברוטציה וגם בחלוקה על פי שעות".

לדבריו, "אין אפשרות להשאיר תלמידים שבוע שלם בבית כמו שקרה עם כיתות ד'-ו', עדיף שהם יחזרו אפילו לחצי שבוע. אנחנו נערכים לכך שכיתות א'-ב' יגיעו ללמידה לסירוגין ובימים שהם לא ילמדו בבוקר, הם יגיעו אחר הצהריים עם כוח אדם שלנו – כלומר יגיעו שלושה ימים בבוקר, שלושה ימים אחר הצהריים".

בגני הילדים (6-3) המצב הרבה יותר מורכב: בגל הראשון הוחלט על למידה ברוטציה - מה שאומר כי כל תלמיד הגיע לגן לשלושה ימים בשבוע ובשאר השבוע נאלץ להישאר בבית – מה שהביא גם את ההורים להישאר בבית. הבעיה העיקרית היתה כמו בכל המערכת, מחסור בצוות ובגננות ובעיקר מחסור במבנים שאליהם אפשר לחלק את הילדים. נראה שגם הבטחות שניסו לתקן את המצב לא מומשו.

בתחילת חודש מאי הודיעו שרי האוצר והמשרד לשוויון חברתי לשעבר (משה כחלון וגילה גמליאל) כי סיכמו על העמדת 250 מיליון שקלים לרשויות המקומיות לטובת הפעלת מסגרות לילדי הגנים והגיל הרך. התקציב הזה היה אמור לאפשר הסבת מבנים לטובת מתן מענה לילדי הגיל הרך - כך שבמקרה של רוטציה, יהיו מסגרות לשאר ילדי הגן. אלא שמאז הרוטציה בוטלה, הרשויות המקומיות לא איתרו מבנים חלופיים, הכסף לא עבר ובמקרה של חזרה ללמידה ברוטציה, ייקח למנגנון הזה הרבה זמן לפעול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר