תומר שרון: "המצב שבו אין לי כסף לאוכל הולך ומתקרב"

משבר הקורונה, וגרורתו המשבר הכלכלי, ממשיכים להכות באנשי התרבות בישראל שיוצאים ומספרים על קושי אמיתי ומוחשי להתקיים. אמש (שלישי) היה זה השחקן והקומיקאי הוותיק תומר שרון (50), שזעק את זעקתו בפוסט קשה במיוחד בעמוד הפייסבוק שלו.

"אז היום קיבלתי הודעה מהבימה, אותו מוסד לאומי שהבעיות אצלו היו חמורות הרבה לפני הקורונה, ששוב דחינו את החזרה לעבודה בחודש", כתב השחקן בחשבון הפייסבוק שלו. "וידעתי, הרי, זה היה לי ברור גם בפעם הקודמת, שזה נדחה לאוגוסט, כלומר, המצב בו אין לי כסף לאכול הולך ומתקרב".

• זעם על ביטוח לאומי הפך לוויראלי

בסטטוס לא קל לקריאה ועיכול, תיאר שרון את המצב הכלכלי אליו נקלע, וקרא להעסקתו. "אשמח לעבוד אצל כל אחד שמשלם שכר", כתב. "אני איש מוכשר יחסית, שיכול לעבוד כמעט בכל דבר ואף לארגן ולהנהיג דברים. כן, כריזמטי. ובכן, עוד חודשיים כאלה ואעבוד גם בעבדות-מין, רק לא להטריח את הורי, שעבדו כל חייהם כדי שלא אהיה בבית כשהם זקנים, ובצדק, גם כשהיו צעירים לא הייתי פיקניק. אז אני פה, משא ומתן על התנאים בפרטי, אבל יהיה ממש נחמד לעבוד במשהו. בעיקר בגלל החברה, פחות השכר. אבל האמת - גם השכר, כי חודשיים עומדים ביני ובין הומלסיות, כמו רבים מחברי.

"מה יפה?", סיכם את דבריו, "שאנשים שלא חלמו על עוני מימיהם חולמים עליו עכשיו בהקיץ. זה מחבר בין בני אדם".

בהמשך הוסיף פסקה נוספת, בה הוא מתייחס לתיאטרון "הבימה" ולהתנהלותו. "אם 'הבימה' היו נותנים לנו את הפיצויים שהחוק חסך לנו", הוא כתב, "כלומר את הסכום שהיה נותן לנו שקט לכמה חודשים, שנחסך לנו לפי החוק במשך שנים, אצלי 9, אצל אחרים 30, לא הייתי כותב את זה. אבל לא. מאז חילופי השלטון במוסד הלאומי הזה מאז בעט בית הדין במושחתים שניהלו אותו שנים, פוטרנו והוחזרנו מיד לעבודה תחת שם אחר, כמו במגזר הפרטי אחרי שחברה מתפרקת - מלבד פרט אחד קטן: פיצויים. שלפי החוק מגיעים לכל מי שפוטר בעולם הזה. לא הגיעו אלינו. טענות? לשלטון הקודם. הלא קיים. הנוכחי עוסק רק בעתיד. אנשים הפסידו את כל חסכונות חייהם. הם לא צועקים. עדיין. כי הם פוחדים. כי הם עדיין מחכים שמקום העבודה יחזור. זה כבר לא קורונה. זה הרבה לפני. זה מצב בו אנשים סבלו שנים ארוכות 'תספורות' במשכורת שלהם, משכורות שלא הגיעו, כספים בדמות חופשה, ביגוד, פנסיה וכו', שנלקחו לטובת חוב עלום ופרהיסטורי. ולא נודע מקום קבורתם. כספים שאמורים לכלכל אותם בזקנתם, או במקרה בו נגיף תוקף את העולם. אז הנה. יש נגיף וחלק כבר זקנים. וכסף? אין. אז איך אני בעצם אמור להתאפק מלשרוף את הבניין המזדיין הזה, שעלה מיליונים מכספי המיסים שלי, במו ידי? לא יודע. הכל פתוח".

כידוע, מדובר בקול נוסף בזעקת אנשי התרבות, שמצאו את עצמם ללא מקור הכנסה ראוי בימי הקורונה. שחקנים, מוזיקאים, בעלי מועדונים, מפיקי הופעות ועובדי הבמה השונים הביעו בחודשים האחרונים תסכול רב נוכח מצוקתם האישית, על רקע המשבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו