"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לבלוש ולחקור": חברת התקשורת של רמי לוי הואשמה בניצול לרעה של מאגר מידע

על פי כתב האישום שהוגש נגד חברת הבת ושניים מבכיריה, הגישה שנמסרה למערכת נתונים נוצלה תוך פגיעה בפרטיות של עיתונאים ואנשים שונים • עוד נטען כי זוהה דפוס פעולה חוזר כאשר ההנהלה ביקשה לברר סוגיה כזו או אחרת • במהלך שש שנים נערכו מאות בדיקות אסורות

,עודכן
צילום: יהושע יוסף // מאגר הנתונים נוצל לרעה לפי כתב האישום. למצולמים אין קשר לכתבה

עיתונאים, עובדת שנחשדה בהקמת ועד עובדים ואדם שתבע את החברה, אלה רק חלק מהמקרים שבהם הואשמו היום (שלישי) חברת "רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ" ובכיריה, על ניצול לרעה של גישתם למערכת נתוני תקשורת המאפשרת להתחקות ולעקוב אחרפעולות המכשירים.הבוקר הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד החברה, מנהלה אופיר אטיאס ושלמה ג'וליאן, אחראי אבטחה בחברה.

על פי כתב האישום, בשנת 2011 קיבלה חברת "רמי לוי" רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד. בהתאם לכך, התקשרה חברת "רמי לוי" עם חברת "פלאפון תקשורת בע"מ" וקיבלה ממנה גישה למערכות הפעלה שונות של "פלאפון". בין היתר התקבלה גישה למערכת המתעדת נתוני תקשורת ומאפשרת להפיק פלטי שיחות ואיכונים. המערכת נועדה לשימושן של חברות תקשורת לצורך מניעת הונאות. אלא שהפקת נתוני תקשורת שלא למטרות המאגר, מחייב הוצאת צו שיפוטי.

על רקע זה, בכתב האישום שהוגש על ידי עורכי הדין אבי גליקסברג בניטה ומיכל בלומנטל מפרקליטות ירושלים, מתואר כיצד במהלך השנים 2011 עד 2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת - בניגוד למטרת מאגר המידע. בכך, לפי כתב האישום, היה ניצול לרעה של המערכת כדי להתחקות, לבלוש ולחקור אחר אנשים, עובדי חברה ושאינם עובדי חברה, ללא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם. בכתב האישום נטען כי הנאשמים עשו זאת לצרכים שונים - אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות. בשלב מסוים מתואר כי המעשים הפכו לדפוס פעולה חוזרכשהנהלת החברהאו הנאשמים ביקשה לברר עניינים שונים באמצעות המאגר.

שימוש שלא לצורך המקורי של מאגר הנתונים // צילום אילוסטרציה: רויטרס
שימוש שלא לצורך המקורי של מאגר הנתונים // צילום אילוסטרציה: רויטרס

כך למשל, בשנת 2013, על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקה במערכת על מספרו של אדם בשל תביעה קטנה שהגיש נגד חברת "רמי לוי". במקרה נוסף, ביצע ג'וליאן בדיקות במערכת על מספרם של עיתונאים וזאת על רקע כתבה שלילית שפרסמו על החברה.

לפי כתב האישום, בדיקות נוספות נעשו לעובדת חברת בת של "רמי לוי" על רקע חשד להקמת ועד עובדים. הבדיקות המופיעות בכתב החשדות נערכו שלא למטרה לשמה הוקם המאגר ושבגינה נמסר המידע ומבלי שהתקבלה הסכמתם של הנבדקים, תוך הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם ובאופן המהווה בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, ובניגוד להוראות הדין בדבר שימוש במאגר מידע.

חקירת הפרשה נוהלה על ידי ימ"ר ירושלים במשטרה ויחידת החקירות של הרשות להגנת הפרטיות.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר בתגובה לכתב האישום: "מאגרי המידע הנמצאים בידי חברות התקשורת הם רגישים במיוחד בשל העובדה שהם מאפשרים להתחקות אחר כל קשריו של אדם ואף אחר מיקומו הגיאוגרפי. משכך, שימוש במידע אישי המצוי בידי חברות התקשורת למטרות עסקיות או פרטיות הינו פסול ומהווה הפרה בוטה של הוראות דיני הגנת הפרטיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר