תרים את הקרש" - המשפט הקבוע שכל גבר שומע בחייו לפחות אלף פעמים, הגיע לבקשה לתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הטענה של המבקשת היתה נגד מפעילות בתי קפה בישראל, שמפרות את הוראות הדין בכך שהן לא מפרידות בין שירותי גברים לנשים, ולפי הבקשה גברים מלכלכים יותר את השירותים.
השופט רחמים כהן דחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובכך קיבל גם את עמדת ארגוני קהילת הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל, שיצאו גם הם נגד הבקשה מאחר שמגדור התאים יוביל לפגיעה קשה וממשית בלקוחות בעלי זהות מינית לא מוגדרת.
על פי הנטען בבקשת האישור שהוגשה לבית המשפט, הוראות הדין מחייבות הפרדת תאי שירותים לנשים ולגברים בבתי קפה, אלא שאלה אינם מתקינים משתנות כלל, ותחת זאת יש בהם תאי שירותים, ללא כניסות נפרדות, לרבות בהיעדר שילוט וללא כיורים נפרדים - הכל בניגוד לדין ותוך פגיעה בלקוחות.
לטענת המבקשות, בתי הקפה שלא מפרידים בין שירותי הנשים לשירותי הגברים מספקים תנאי תברואה בלתי נאותים לציבור לקוחותיהם, מאחר שגברים נוטים להותיר אחרי השימוש בשירותים לכלוך וכתמי שתן על האסלה, ולכן אישה המשתמשת בתא שירותים שבו שהה קודם גבר, נאלצת לנקוט אמצעים שונים, לרבות "ריפוד" האסלה בנייר טואלט. הדבר אף גורם לחוסר נעימות הכרוך בעצם השימוש בשירותים משותפים יחד עם גברים.
השערות מופרכות
מנגד, נטען על ידי בתי הקפה כי מבקשי הבקשה לא הניחו תשתית להוכחת הטענה, שהפרדת תאי השירותים בין נשים לגברים מונעת את הנטען. מעולם לא נעשו כל סקר או מחקר שוק לבדוק בכמה מקרים היו תאי השירותים מלוכלכים עקב שימוש של גבר־זכר בהם, וכמה נשים נפגעו מכך, ומדובר בהשערות מופרכות שאין להן ביסוס.
לעניין ההפרדה, תאי השירותים ממילא נפרדים זה מזה, ואין בהם משתנות. בניגוד להצגת הדברים בבקשת האישור, לא מדובר בשירותים משותפים. כלל תאי השירותים מחוברים ללובי משותף שלו דלת כניסה, וכל תא שירותים עומד בפני עצמו ונפרד לחלוטין מהתאים האחרים.
"הואיל ותאי השירותים נפרדים לחלוטין, הרי שהתכלית של הסימון הושגה, בלי סימון מפלה ומבלי לפגוע בכבודם של מי שאינם עונים על ההגדרה ה'מסורתית' של גבר או אישה. הטענות והרמיזות שלפיהן כל מקום שגבר עושה בו את צרכיו הופך באופן אוטומטי למכוסה בשתן ומלוכלך - מבישות, מבזות ומבוססות על דעות קדומות, המייחסות לבני מגדר מסוים התנהלות פגומה", נכתב בתגובה.
כמה עמותות וארגונים העוסקים בזכויות אזרח ומייצגים, בין השאר, את קהילת הלהט"ב בישראל, הגישו בקשה להצטרף להליך כידידי בית המשפט לשם הגשת חוות דעת בעניין פרשנות תקנות הרישוי, ובקשתם אושרה. הם סבורים כי אין לפרש את התקנה כמטילה חובה למגדר תאי שירותים יחידניים, וכי מגדור התאים יוביל לפגיעה קשה וממשית בלקוחות בעלי זהות מינית לא מוגדרת. כתמי שתן ולכלוך אפשר למצוא גם בתאי שירותי נשים, וכך גם בשירותי גברים.
חשיבה סטריאוטיפית
השופט רחמים כהן קיבל את עמדת בתי הקפה והעמותות ודחה את הבקשה, וכתב בהחלטתו כי הטענות לא גובו בראיות או בהסברים, ולא הונחה תשתית בדבר הנזק הנטען או בדבר קיומו של קשר סיבתי בין התנהלות המשיבות, דהיינו אי־ההפרדה בתאי השירותים, לנזק הנטען של חוסר נוחות כתוצאה מכך שגברים משתמשים בשירותים.
המבקשות אף לא הניחו תשתית ראייתית כלשהי באשר להיקף הקבוצה שחוותה את הנזק הנטען. "טענות המבקשות מעלות שאלה ותהייה בדבר לגיטימיות ההבחנה שהמבקשות עורכות בין נשים לגברים, באשר לאופן השימוש בשירותים באופן הנשען על סטריאוטיפים שאינם מבוססים", כתב השופט כהן והוסיף: "טענות המבקשות מכתימות ציבור שלם של אוכלוסיית הגברים. יש טעם לפגם בדבר האופן שבו מוכפשת קבוצה שלמה של אוכלוסייה מבלי להציג נתונים ברורים והצגתם כנתון 'ידוע' מראש, לא כל שכן כשהדברים נטענים ללא הצגת נתונים מתאימים ומבוססים.
"מעבר לכך, יש שיטענו, ולא בלי טעם, כי הטענה שנשים נאלצות לרפד את האסלה אינה רלוונטית לעובדה שגבר עשה שימוש בשירותים קודם לכן, וכי נשים מלכלכות את השירותים אף הן. לא מן הנמנע כי גם נשים תלכלכנה את תאי השירותים והאסלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו