החדש של בוב דילן: מתנת נחמה למעריצים

היה זה 27 במארס האחרון כשהעולם נחשף לשיר חדש בן 17 דקות שלבוב דילן, הראשון זה שמונה שנים. ‭ "Murder Most Foul"‬ התברר כמבשרו של אלבום שלם של חומרים חדשים מאת המוזיקאי בן ה-‭,79‬ ונתפס על ידי רבים כמתנת נחמה של דילן למעריציו לנוכח משבר הקורונה.

השיר מורכב מטקסט ארוך על רצח קנדי, מדבר על שקיעתה של התרבות האמריקנית ומעלה רפרנסים ליותר מ-‭70‬ יצירות מוזיקליות ושירי פופ, כסוג של תרופה לרגעים של אובדן אמון.

וזה בדיוק מה שמצופה מדילן אחרי שבעה עשורים של עשייה מוזיקלית: מתן קונטקסט היסטורי, חברתי ופוליטי למתרחש כעת. ניכר שהוא מבין זאת היטב באלבומו החדש, "Rough and Rowdy Ways" כנראה היצירה הטובה והחשובה ביותר שלו זה כמה עשורים.

כן, כמו בשלושת אלבומיו המקוריים האחרונים (את העשור החולף הקדיש המוזיקאי כמעט אקסקלוסיבית לפרשנות שלו ליצירות של אחרים) - גם כאן ריח המוות מלווה חלק גדול מהשירים. כבר בתחילת האסופה הוא שר "היום ומחר ואתמול גם, הפרחים מתים כמו כולם". אבל בניגוד לאלבומים ההם, שיש שיסכמו אותם כ"אדם זקן חושב על החיים שלו", באלבום החדש נושבת רוח חיים.

בין כל הרפרנסים ההיסטוריים לביטלס, לסטונס, לוולט וויטמן, ל-‭ ,JFK‬לוודסטוק, ליוליוס קיסר, להנרי בלייק, לאנה פרנק ולאינדיאנה ג'ונס, מביט דילן ישירות אל המוות ב"‭"Black‬ Rider‬ ומזהיר: "תן לי ללכת, פתח את הדלת. נשמתי במצוקה, נפשי במלחמה. אל תחבק אותי, אל תחניף, אל תפעיל את הקסם מייד. או שאקח חרב ואוריד לך את היד". כבר שנים שדילן לא נשמע כל כך שש אלי קרב.

זה לא מקרי שהביקורות על האלבום בחו"ל תמימות דעים. בעוד יצירתו של גדול זמרי הפולק ידעה עליות ומורדות לאורך השנים (יש שמתעקשים לא לשכוח לו את הפאזה האייטיזית המקושקשת - אישית ומקצועית), כבר שנים ניכר שהיא ממוקמת בנוחות באזורי הדמדומים של כוס היין המרירה-מתוקה האחרונה. גם במקרה זה לא מדובר בחידוש מוזיקלי. ‭ "Goodbye‬‭ Jimmy Reed"‬ ו"‭"Crossing the‬ Rubicon‬ הם מחוות לדילן הרוקנרולי; ‭"I Contain Multitudes" ‬ יכול היה להופיע ב"‭"Modern Times‬ המצוין מ-‭2006‬ מבחינה אקורדית ואווירתית. אבל הפעם מדובר במלאכת מחשבת טקסטואלית, מופת לכתיבה, מהסוג שהאיש שזכה ב-‭2016‬ בפרס נובל לספרות היה ידוע בה פעם.

בפעם הראשונה ממקם את עצמו דילן באופן מודע כחלק מהסיפור של אמריקה, ומפרסם ספק מכתב אהבה ספק כתב האשמה לארץ שהכיר, ושבמובנים רבים עזר לעצב. "אני לא נביא שקר, פשוט אמרתי מה שאמרתי", הוא שר ב"‭,"False Prophet‬ נאום תוכחה לאמריקה המושחתת שהפכה להיות.

•תודה, באמת: בוב דילן הסכים לקבל את הנובל

•בוב דילן: "מי האמין שאזכה בפרס נובל?"

אחר כך ב"‭"Mother of Muses‬ הוא יתחנן לאלוהי המוזה להעניק לו מכוחו, וב-‭‬"I've Made Up My Mind to Give Myself to You" הוא יישמע אוהב, רומנטי, מסור ונחרץ כפי שלא נשמע מעולם.

השיר שסוגר את האלבום הוא זה שפותח את הטקסט הזה, "‭ "Murder Most‬ ‭Foul‬אחרי שלל האזכורים לתרבות הפופ, למיתולוגיה, לתיאולוגיה, לסיפורי עמים ולביוגרפיה שלו, דילן מציע הפעם את המוזיקה כנחמה. אלוהים והוא יודעים שאנחנו זקוקים לכזו, או לכל הפחות להסחת דעת ברוכה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו