"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: הורדת מים באסלה - מפיצה קורונה

תוצאות המחקר תומכות בראיות ההולכות וגוברות כי הנגיף מדביק גם דרך הצרכים • "שטיפת האסלה יכולה לייצר רסיסים המתנשאים לגובה של מטר וחצי"

,עודכן
צילום: לירון מולדובן // חיטוי שירותים // צילום אילוטרציה: לירון מולדובן

מחקר חדש מראה כיצד הורדת מים באסלה יכולה להפיץ רסיסי קורונה שעלולים לגרום להידבקות של המבקר הבא באותו תא שירותים. המדענים גילו כי שטיפת אסלה יכולה לייצר רסיסים המתנשאים לגובה של מטר וחצי. רסיסים אלו יכולים לשהות באוויר מספיק זמן, כך שהאדם הבא שייכנס לשירותים, עלול לשאוף את אותם רסיסים באוויר. כלומר, במידה ואדם ששהה בשירותים אכן היה חולה קורונה, אנשים שייכנסו אחריו, עשויים להידבק בנגיף.

המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת Physics of Fluids, תומך בראיות ההולכות וגוברות כי נגיף הקורונה מידבק לא רק בהעברה טיפתית, אלא גם דרך הצואה, ובחלקיקי האוויר. אף על פי שעד כה לא ידוע אם שירותים ציבוריים הם נקודה שכיחה להעברת הנגיף, המחקר מעלה תהיות רבות ומדגיש את הצורך לחשוב מחדש על מהמרחבים המשותפים שאנו חולקים עם אנשים נוספים.

"הרסיסים שנוצרים בתא השירותים הם משהו שידוע לנו עליו כבר זמן מה", אמר ג'ושוע סנטארפיה, פרופסור לפתולוגיה ומיקרוביולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת נברסקה. על פי מה שידוע לנו, נגיף הקורונה בגוף נמצא בתאים, בריאות ובדרכי הנשימה העליונות. אולם, מחקרים מצאו כי הוא יכול גם להימצא בקולטני תאים במעי הדק.

עוד בנושא:

מחקר: נגיף הקורונה יכול לחדור ולהתרבות במוח

מחקר חדש קובע: "אין חסינות עדר"

מחקר טוען: מוטציה הפכה את הקורונה למדבקת יותר

ישנם חולי קורונה שדיווחו כי הם חווים תופעות כמו שלשול, בחילות והקאות, במקביל לתסמינים הרגילים והידועים כמו שיעול וקוצר נשימה. חוקרים מצאו את חלקיקים של הנגיף בצואה של חולים, כמו גם "עקבות" של הנגיף על אסלות וכיורים בחדרי הבידוד שלהם בבית חולים. למרות כל אלו, ניסויים במעבדה העלו כי חלקיקים אלו פחות מדבקים מאשר אלו העוברים בשיעול ובדרכי הנשימה.

הדמיה ממוחשבת של מנגנון שטיפת האסלה הראה שכאשר המים מייצרים "מערבולת" באסלה, היא נעה כלפי מעלה, והכוח הצנטריפוגלי דוחף החוצה כ-6,000 טיפות זעירות וחלקיקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר