"הדרך חזרה": בן אפלק יגרום לכם לבכות

בן אפלקמגלם אלכוהוליסט דיכאוני שמתמנה למאמן קבוצת הכדורסל שבה כיכב בצעירותו ב"הדרך חזרה" - דרמת ספורט סולידית שזמינה כעת בספריות ה־VOD של yes, HOT ופרטנר.

אפלק, כזכור, נאבק גם הוא במהלך השנים עם אלכוהוליזם, ואף ביקר כמה פעמים במכוני גמילה. במקביל, גם הקריירה של אפלק נמצאת בשנים האחרונות בדעיכה, וימי הזוהר של "ארגו" נראים רחוקים מאי פעם.

על כל פנים, למרות הדמיון הלא מקרי בין אפלק לבין דמותו בסרט, "הדרך חזרה" מצליח להיות הרבה יותר מסרט מציצני וסמי־אוטוביוגרפי שמציג לנו כוכב הוליוודי שנמצא על הקרשים. גאווין או'קונור, שביים, כבר עשה שני סרטי ספורט מצוינים שעוסקים בניצחונו של האנדרדוג: סרט ההוקי "נס הנחישות" עם קורט ראסל, וסרט ה־MMA "לוחם" עם טום הארדי. וגם הפעם הוא מספק את הסחורה ומגיש יצירה מושקעת ואפקטיבית שלוחצת על כל הכפתורים שדרמת ספורט טובה נדרשת ללחוץ עליהם.

הסיפור פשוט. אפלק הוא ג'ק קאנינגהאם, כוכב כדורסל ענק בעבר ופועל בניין בודד בהווה, שמבלה את כל זמנו הפנוי בשתייה. אשתו עזבה אותו בנסיבות לא ברורות, וכעת, כל מה שהוא רוצה לעשות זה לשתות.

אבל אז הוא מקבל הצעה לשוב לבית הספר התיכון שבו למד ולאמן את קבוצת הכדורסל הכושלת, שאותה הוביל לאליפות כשחקן. אחרי לילה ארוך ומלא בהתלבטויות, ג'ק מקבל על עצמו את התפקיד. אתם יכולים לנחש את ההמשך.

ההופעה של אפלק ללא ספק מכובדת, ואין בה שמץ של ראוותנות. התסריט מתעכב על ההרגלים היומיומיים של ג'ק, שמדגימים עד כמה מצבו חמור (הוא שותה בזמן מקלחת הבוקר, למשל), ומספק לו שורה של סצנות דרמטיות מאתגרות שאותן הוא צולח בגבורה. בתוך כך, הסרט גם לא חושף מיד את הסיבות שגרמו לג'ק להתחיל לשתות, כך שדמותו הולכת ומקבלת נפח ככל שהעלילה מתקדמת.

יש בסרט גם כדורסל, כמובן, אבל לא המון, וגם שחקני הקבוצה של ג'ק נמצאים כאן בעיקר כדי לעזור לו להבין דברים על עצמו. ובכל זאת, או'קונור סוחט את המקסימום מהמשחקים וגורם למסע ההתאוששות המופלא של הקבוצה להיות מלהיב, מרגש ולא יותר מדי קיטשי.

•מעשן עם מסכה: הרשת לועגת לאפלק

•בן אפלק ביקש להסתיר: אבותיו החזיקו עבדים

•החברים מודאגים: מה קרה לבן אפלק?

הסצנה הטובה ביותר בסרט מגיעה בשניות הסיום של אחד המשחקים הראשונים של הקבוצה תחת הנהגתו של ג'ק. גיבורינו נמצאים על סף ניצחון נדיר, וג'ק קורא לשחקניו לפסק זמן. לפתע, משהו כאילו נדלק בתוכו, היציבה שלו משתנה, והוא אומר לכל אחד מהשחקנים בדיוק מה הוא צריך לעשות כדי שהקבוצה תנצח. לרגע קצר, הלוזר המדוכא והפאסיבי מפנה את מקומו לטובת הווינר הנלהב ומלא התשוקה.

זו סצנה קצרה אבל היא מדגימה באופן מושלם את הכוח שיש לספורט ולסרטי ספורט. היא גם הפכה את "הדרך חזרה" לסרט הראשון עם בן אפלק שגורם לי לדמעות.

"הדרך חזרה", ארה"ב 2020

ציון: 8