"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקיפין, גרמניה מעניקה רוח גבית לטרור

ברלין היא המממנת הראשית של אונר"א, שעצם קיומו מהווה קריאה לחיסולה של ישראל • כעת היא צריכה לדאוג ליישוב הפליטים הפלשתינים במדינותיהם • פרשנות

,עודכן
צילום: אי.פי.איי // ידידות אמיצה? נתניהו ומרקל

נחמד מצידו של שר החוץ הגרמני הייקו מאס שבחר בישראל כמדינה הראשונה מחוץ לאירופה שבה הוא מבקר מאז תחילת משבר הקורונה.

הבחירה הזו משקפת, ללא ספק, את קשרי הידידות האמיצים בין גרמניה וישראל, המאפשרים פתיחות רבה, שישראל באופן מצער לא ממש ניצלה עד היום. מאחר שקיום ישראל וביטחונה הם חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני העליון, כפי שהצהירה הקנצלרית אנגלה מרקל, הנה כמה נושאים שגרמניה תוכל לקדמם במסגרת הנשיאות התורנית הקרובה שלה באיחוד האירופי ובמועצת הביטחון.

איראן: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לא הממשל האמריקני ולא ישראל, קבעה בדו"ח האחרון שלה שהתפרסם ביום שישי, שאיראן מפירה באופן משמעותי ביותר את הסכם הגרעין עימה. גרמניה, יחד עם מדינות אירופיות נוספות, הקימה מנגנון שנועד לאפשר לאיראן לעקוף את העיצומים האמריקניים, שמטרתם למנוע באופן מוחלט מאיראן להשיג נשק גרעיני. גרמניה צריכה להפסיק לפלבל בעיניה לנוכח היהירות האיראנית ולהצטרף למדיניות העיצומים האמריקנית עם האיחוד האירופי.

החלת הריבונות: ההתנגדות למהלך ישראלי זה מבוססת על חוק בינלאומי מומצא, שגרמניה והאיחוד האירופי תרמו רבות לגיבושו לרעתה של ישראל ולטובתם של הערבים והפלשתינים. חוק בינלאומי זה נוגד את החוק הבינלאומי התקף המבוסס על הצהרת בלפור, ועידת סאן רמו וכתב המנדט הבריטי, המעניק לישראל ריבונות מוחלטת על השטח. הבעיה: מדובר בהתחייבויות בינלאומיות שגרמניה נאלצה לקבל בתוקף היותה הצד המפסיד במלחמת העולם הראשונה. הגיע הזמן שגרמניה תכיר בתוקפן ולא תנסה להחליף אותן.

נציג האיחוד האירופי ברמאללה, דיפלומט גרמני, חזר בו לאחרונה מהתניית סיוע כספי אירופי לארגונים אזרחיים באי־מעורבות מוחלטת בפעילות טרור. בכך הוא נכנע ללחצים שהפעילו עליו הפלשתינים והעניק לגיטימציה לטרור הפלשתיני. גרמניה צריכה לקבוע מדיניות אירופית חד־משמעית בעניין, שפוסלת כל תמיכה אירופית בטרור פלשתיני או אחר. אין סיבה שהפלשתינים ייהנו מ"טיפול מיוחד".

כיום, גרמניה היא המממנת הראשית של ארגון אונר"א, שעצם קיומו מהווה קריאה לחיסולה של מדינת היהודים, ישראל. גרמניה, אם היא באמת מחויבת לקיומה של ישראל, צריכה להוביל מהלך אירופי ואו"מי לפירוקה של אונר"א (מקרה נוסף של "טיפול מיוחד" לפלשתינים) והפיכתה לסוכנות סעד ורווחה, שתדאג ליישוב צאצאי הפליטים והבורחים הערבים מא"י במקומות מגוריהם העכשוויים.

אז נכון, גרמניה נקטה בשנה האחרונה מספר מהלכים חשובים: החלטת הבונדסטאג המגדירה את ה־BDS כתנועה אנטישמית וקוראת לא לממן פעילות גורמים הקשורים לה, איסור פעילות מוחלט על חיזבאללה ואיסור שריפת דגלי ישראל. ספק רב אם ההחלטות הללו היו עוברות ללא הלחץ הכבד מאוד שהפעיל שגריר ארה"ב בברלין, ריצ'רד גרנל. כעת, לאחר שגרנל החליט לקצר את תקופת שליחותו (כנראה נמאס לו מהצביעות הגרמנית), יש לקוות שישראל תדע לעמוד על שלה באותה יעילות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר