הכי קרוב לדבר האמיתי
במגרשה של ארהוס הוצבו מסכי ענק, שעליהם נראו מאות מאוהדי הקבוצה באמצעות הזום • המוליכה מיטיולנד הפכה את חניון האצטדיון לדרייב־אין עם מקום ל־2,000 רכבים • הליגה הדנית לא נכנעה לגזירת היציעים הריקים שהביאה איתה מגיפת הקורונה - ועכשיו כל העולם רוצה לחקות
אחת מתופעות הלוואי שהביא איתו הכדורגל העולמי בעידן שאחרי פגרת הקורונה הכפויה היא הניסיון של מועדונים להתגבר על היעדר הקהל. אומרים הרי שאין דבר ריק יותר מאצטדיון כדורגל ללא אוהדים ושאין דבר אילם יותר מיציעים ללא אנשים, ואת הבעיה הזאת מנסות קבוצות לפתור בדרכים יצירתיות כאלו ואחרות.
בבלארוס ובגרמניה הגו למשל את רעיון הקרטונים, שם אפשרו לאוהדים לרכוש קרטון עם דיוקנם שיתפוס את מקומם ביציע ויספק אווירה לעיניים. בדרום קוריאה פעלו יותר לכיוון האוזניים, והעסיקו תקליטן שהשמיע באצטדיון רעשי אוהדים לפי המתרחש על הדשא. במשחקים רבים אחרים - אפילו כאן אצלנו בליגת העל - הושתלו בתוך השידור הטלוויזיוני קולות של קהל לטובת האווירה.
כל הרעיונות מוסיפים, כולם ראויים, אבל בפרס היצירתיות, נכון לשלב זה, זוכה הליגה הדנית שחודשה בשבוע שעבר. שם הלכו רחוק יותר, מודרני יותר, כשהראשונה להציג רעיון מהפכני היתה ארהוס. אחרי שבועות של הכנה, ובידיעה שאוהדים לא יזכו להיכנס לדרבי מול ראנדרס כתוצאה מההגבלות, הציגה הקבוצה במחזור הפתיחה את "היציע הווירטואלי" הראשון מסוגו. מסך ענק, 40 מטרים אורכו ושלושה מטרים גובהו, הוצב באחד היציעים, כשממול הוצבו עוד שני מסכים קטנים יותר. אלה התמלאו בעשרות אלפי אוהדים של שתי הקבוצות שהתחברו דרך תוכנת זום וצפו במשחק שהסתיים ב־1:1. רמת הדיוק מאחורי הפרויקט היתה כל כך גבוהה, שאוהדים בעלי מנוי הוצבו במקום הקבוע שלהם וכך יכלו להביט ימינה במסך ולפגוש פנים מוכרות מהיציע. "מעולם לא עבדתי קשה יותר לפני משחק בית", הודה מנהל המדיה של ארהוס, סורן קרלסן, "וזה מצחיק, כי זה היה משחק ללא קהל".
גם במשחק של המוליכה מיטיולנד שלשום מול הורסנס המשוואה הזאת התקיימה. לא היה קהל ביציעים, אבל העבודה היתה רבה. במקרה שלה, היא המירה את החניון של האצטדיון הביתי בדרייב־אין אחד גדול. במקום הוצבו עשרות מסכי ענק, שאפשרו ל־2,000 כלי רכב לתפוס פיסת חנייה ולצפות במשחק יחד עם אוהדים נוספים תוך שמירה על חוקי הריחוק החברתי. ההיענות של האוהדים היתה מדהימה, ואלפים הגיעו עם חולצות, צעיפים ודגלי הקבוצה, מקשטים את כלי הרכב עם כל הבא ליד. את השידור הם השמיעו בקולי קולות דרך הרדיו שברכבים, אך למרות זאת - ולמרות קרטונים ביציעים - הקבוצה הפסידה 1:0.
שני הרעיונות האלה זוכים לתהודה רבה ברחבי העולם. קרלסן מספר שהמון קבוצות התעניינו בנוגע לשיתוף הפעולה עם זום והצבת מסכי ענק באצטדיון, ולא קשה להבין מדוע הרעיונות האלה של הדנים נתפסים כמוצלחים כל כך. בשניהם, הבסיס הוא שמירה על הקהילתיות שמייצר הכדורגל וניסיון לשמר את אווירת הביחד. האפשרות לחבר את האוהדים במקום אחד - בין אם זה במסך ענק או בין אם בחניון - מאפשרת להם לחוות את המשחק כקהילה, דבר שקרטונים לא מצליחים לייצר ובטח שלא רמקולים שמשמיעים צלילי עידוד. עד שתתאפשר כניסה של אוהדים למגרשים, אלה בהחלט פתרונות לא רעים בכלל.
