שריד קדום התגלה בציפורי: "הפרצופה"

שריד אדריכלי-עיטורי עתיק מהתקופה הרומית לפני כ-1,800 שנה התגלה בגן הלאומי ציפורי שבגליל התחתון: ה"פרצופה". 

הפרצופה, כך על פי רשות הטבע והגנים, שימשה בתקופות קדומות כעיטור לברזים מפוארים במתקני מים שונים בבתי מרחצאות, נימפאיה ומזרקות מים. היא התגלתה בסמוך לבית מרחץ עתיק שבגן הלאומי ציפורי.  

השריד הארכיאולוגי מהתקופה הרומית נמצא על ידי דיויד גורן, תושב ציפורי, שסייר בגן הלאומי וראה את הממצא המיוחד מבצבץ על פני השטח. עם מציאת הממצא המיוחד עדכן בכך את מיטל רויזר-אהרון, מנהלת הגן הלאומי ברשות הטבע והגנים, שדיווחה על כך לארכיאולוגים הממונים ברשות הטבע והגנים. 

ה"פרצופה", מעוצבת בצורת פנים אנושיות, פני חיה או דמות מיתולוגית. לרוב, ניתזו המים מפי הדמות, שבה היה מותקן לעתים צינור עופרת. מיני "פרצופות" היו בשימוש במבנים החל מהתקופה ההלניסטית דרך התקופות הרומית והביזנטית ועד ימי הביניים. בתקופת הרנסנס הן זכו לעדנה מחודשת עם עיצובים מרהיבים כיאה לפרק זמן זה.   

המונח "פרצופה" לקוח מן המקורות היהודיים: "פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים" (תלמוד בבלי, עבודה זרה, י"ב א'). תיאור תלמודי זה, מתיישב יפה עם ממצא הפרצופות המעוצבות בדמויותיהם של אלים מיתולוגיים ודמויות אחרות. 

ה"פרצופה" שהתגלתה בציפורי מעוצבת באבן שיש איכותית שמקורה ככל הנראה מתורכיה, בצורת ראש אריה בעל סממנים אנושיים במקצת. צורתה הכללית של ה"פרצופה" הוא כעין חרוט אשר בקצהו נקב ליציאת המים. קוטר גב ה"פרצופה" הוא כ-15 ס"מ. עומקה הוא 12.5 ס"מ ומסתיים בקצה הצינור שקוטרו 2 ס"מ בלבד.   

שרידי טיח הצמודים לחלקי ה"פרצופה" מצביעים על העובדה שלאחר שיצאה משימושה המקורי, הפכה למטרה אחרת או אולי היא כוסתה בטיח על מנת לכסות את הפנים. סביר להניח כי ה"פרצופה" שעיטרה מזרקה קיבלה את מימיה מאמות המים של ציפורי שהובילו מים מהמעיינות שבהרי נצרת. 

ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים מציין כי, "דוגמאות של "פרצופות" אחרות נתגלו בגנים הלאומיים חמת גדר, בית שאן וקיסריה.     

הגן הלאומי ציפורי, שמשמר את שרידי בירת הגליל הקדומה ציפורי בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה, לא מפסיק להפתיע בממצאיו הארכיאולוגיים. בציפורי שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופות הרומית והביזנטית, שהפכו אותה לעיר פסיפסים בינלאומית ובשנים האחרונות התגלו בה בנוסף במסגרת חפירות ארכיאולוגיות גת עתיקה לייצור יין, צלמית קטנה עתיקה בצורת פר וגם נחשפה בריכת מים עתיקה, שייתכן כי היא "קרונה של ציפורי" בה רחץ בזמנו רבי יהודה הנשיא.

ברשות הטבע והגנים מציינים, כי הפריט הארכיאולוגי המיוחד יימסר בימים הקרובים לרשות העתיקות. יש כוונה שבעתיד ה"פרצופה" תוצג לקהל המבקרים בגן הלאומי ציפורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו