"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח טאוב: יחס החוב־תוצר יצמח ל־75% - הגירעון ל־11%

נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, צופה התאוששות משמעותית מהמשבר שתורגש במשק כבר בשנה הבאה • "אי־השוויון בישראל הצטמצם בשל הצטרפותם של מפרנסים שניים לשוק העבודה"

,עודכן
הצמיחה בדרך // צילום: דודו גרינשפן // הצמיחה בדרך // צילום: דודו גרינשפן

יחס החוב־תוצר של ישראל יצמח ל־75% והגירעון ל־11% בעקבות משבר הקורונה, לעומת 60% ו־4% לפניה - כך מעריך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב.

בדו"ח "מצב המדינה" חוזים בטאוב כי התוצר לנפש, שעמד בשנתיים האחרונות על 1.5%, צפוי לרדת בשנה הנוכחית ביותר מ־7% אך "לתקן" עצמו כבר בשנה הבאה. עוד נכתב, כי יחס החוב הנמוך יחסית, מאפשר לממשלה לפנות לשוקי ההון כמקור למימון הגירעון הגדול שייווצר בשל הירידה בהכנסות ממסים, והצורך הגובר לתמוך במגזר העסקי ובמשקי הבית.

על פי הדו"ח, אי־השוויון בישראל הצטמצם, בשונה ממדינות אחרות, בעקבות הצטרפותם של מפרנסים שניים לשוק העבודה והעלייה בשכר הריאלי בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות. העלייה בשכר הנומינלי בעשור האחרון תורגמה ברובה לשיפור בשכר הריאלי, כלומר בכוח הקנייה של העובדים. משבר הקורונה צפוי להביא לירידות שכר - ואלה יפגעו בעיקר במצטרפים החדשים לשוק העבודה.



ד"ר וייס // צילום: פלאש 90
ד"ר וייס // צילום: פלאש 90

צמיחת פריון העבודה בישראל הואטה בשני העשורים האחרונים, בין היתר בשל כניסתן של אוכלוסיות עם מיומנויות מקצועיות נמוכות לשוק העבודה, כמו גברים חרדים ונשים ערביות. הפריון הנמוך מעיד על תת־השקעה פרטית בהון הפיזי במשק - מצב שעתיד להימשך עוד זמן רב.

לפי וייס, "משבר הקורונה עשוי להביא לצמצום הפער, בשל ההשקעה הציבורית הגדולה הצפויה במערכת הבריאות. נראה שגם ההשקעות במערכת התחבורה יואצו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר