"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סופת טייפון אדירה בדרכה להודו ובנגלדש

חשש לחייהם של אלפים בחבל בנגל, אחד האזורים העניים בעולם, בשעה שמגפת הקורונה מתפשטת, ציקלון ענק בדרכו לחופים • למעלה ממליון פליטים נמצאים בסכנה

,עודכן
ענני סופה סמוך לעיר קלקתה שבמערב בנגל // צילום: איי.פי // ענני סופה סמוך לעיר קלקתה שבמערב בנגל // צילום: איי.פי

אם לא מספיקה מחלת הקורונה שמשתקת את הודו ובנגלדש, כעת מאיים לפגוע בשתי המדינות באזורים החלשים שלהם, ציקלון חזק במיוחד שהתחזק כעת במפרץ בנגל לקטגוריה 4 והרוחות בו עומדות על מהירות של 240 קמ"ש.



אמנם מדובר בשתי מדינות שמורגלות באסונות טבע רבים, אולם הפעם השילוב של התמודדות עם וירוס הקורונה שמכה הן בהודו והן בבנגלדש, כשבהודו זוהו עד כה כמאה אלף חולים ובבנגלדש כ-22 אלף, עלול להיות גורם אחד יותר מידי שיוביל לנזק כבד ולפגיעות קשות מאד.

יש ציין כי הציקלון שמוגדר כרגע כסופר טייפון בשם אמפן, צפוי להיחלש ביום רביעי הקרוב עם התקרבותו אל החוף, אבל כשההתחלה היא בעוצמה כה גבוהה, הרי שהמשמעות היא רוחות חזקות, מטחי גשם עזים מאד, שיפגעו בין השאר בדלתת נהר הגנגס, אזור בו מתגוררת אוכלוסייה הודית חלשה במיוחד והוא נמוך ומועד לשטפונות באופן טבעי.



מחנה הפליטים קוקס באזר בבנגלדש // צילום: רוירטס
מחנה הפליטים קוקס באזר בבנגלדש // צילום: רוירטס




הפגיעה באזור הזה עלולה להביא לעליית מפלס המים בכתשעה מטרים על המשמעות של זה לאזור העני הזה ולתושבים שלו שאין להם לאן ללכת. במקביל הציקלון יכה חזק במחנה הפליטים של בני שבט הרוהינגה שברחו מרצח העם במיאנמר. מדובר במחנה הפלטים הגדול בעולם של כמיליון איש באזור הנקרא קוקס בזאר. זאת בנוסף לעובדה שגם בנגלדש כמדינה נחשבת לאחת המדינות העניות בעולם.
במילים אחרות, ההגעה של הציקלון כרגע, בשילוב הסגר של הקורונה, כשהוא מכוון אל הבטן הרכה במיוחד של שתי הארצות האלו, היא מתכון כמעט וודאי לאסון הומניטארי של ממש.



צוותי בריאות מחפשים חולי קורונה במחנה הפליטים // צילום: איי.פי
צוותי בריאות מחפשים חולי קורונה במחנה הפליטים // צילום: איי.פי

מדינת החוף ההודית אודישה כבר נכנסה לפעולה והכריזה על כ-12 חופים כאסורים לרחצה או התקרבות. המדינה ההודית השכנה מערב בנגל, הכוללת גם את קולקטה, אחת הערים המאוכלסות בהודו עם 4.4 מיליון תושבים, הכריזה גם על מצב חירום ואסרה על התקרבות לארבעה חופים. ראש מערך התגובות ההודי למצבי אסון הNDRF, מסר כי "הפעלנו עשרה צוותי חירום באזור וכ-20 צוותים נוספים מצויים במצב להקפצה מידית".



בבנגלדש, מחנה הפליטים בקוקס באזאר נערך לגרוע מכל, כשבשבוע שעבר נתגלו במחנה מקרים ראשונים של קורונה. בכיר בכוחות הסיוע של האו"ם כי "הציקלון הזה הוא תרחיש של חלום בלהות". איש הסיוע האמריקני דניאל פ. סאליבן, שעובד במחנה אמר כי "גם ככה המצב התבראותי במחנה הפליטים גרוע והוא צפוי להידרדר נוראות עם הגעת עונת המונסונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר