מכבסת המילים של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין פעלה אמש במשנה מרץ, שאינו מאפיין בדרך כלל את מהלכיו המקצועיים. מילים, מילים, מילים - שוויון בפני החוק ו"לוודא שהנזק בחקירה לא יעלה על התועלת שבה". אדים והבל.
התעורר חשד כבד כי שופט מכה את ילדיו. היה יסוד לחשוש כי עדות הילדים המוכים היא אמת, לכאורה. בכל מצב שבו עדות כזאת מגיעה לידיעת המשטרה, מצפים ממנה להיכנס בעובי הקורה. ברוב המקרים היא נוהגת כנדרש. כאשר היא מתרשלת, נמתחת עליה ביקורת.
אך שופטים מורמים מעם. החוק אוסר לחוקרם אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כדי שיתקיים שוויון בפני החוק חייב וינשטיין להחליט במהירות - אם בנסיבות אלה יש מקום לחקור את השופט־האב כאילו היה הרוכל והנהג ובעל המכולת בשכונה, אם לאו. יש לנהוג בו כפי שנוהגים כלפיהם.
וינשטיין לא הזדרז. שנתיים התיק התגלגל אצלו. הוא מבקש בירורים נוספים. זו הטכניקה שלו אשר סגרה את עיקרי התיק נגד אביגדור ליברמן; והטכניקה אשר סיכלה את החובה הציבורית לקיים חקירה של ממש בפרשת הרפז־אשכנזי כפי שהציע מיכה לינדנשטראוס.
הוא דוחה הכרעות קשות עד שכל בר דעת יאמר כי "חלף זמנו - בטל קורבנו", ואין עוד טעם בחקירה. במקרה זה, למשל, אילו הילדים הגיעו לגיל גיוס לצה"ל ועקרו מן העיר - מה הטעם לחקור את השופט החשוד בהכאת ילדיו?
עמדת וינשטיין מכעיסה. הרי אם נכונה הטענה שהשופט היכה את הילדים, והוסיף לעשות כן גם לאחר שקיבל טיפול מקצועי מגורמי הרווחה - כל המתנה היא סיכון לשלומם ולבריאותם ולחירותם; ואם לאו - כי אז ראוי השופט שיניחו לו לנפשו ולא יצמידו סימן שאלה מאיים מעל הקריירה המקצועית שלו.
לא אצל וינשטיין. הוא מעכב סדרתי. מורח בשם האב. אם לא הוא אישית, כי אז המנגנון שהוא ממונה עליו. וינשטיין אינו עושה לתיקון הפגם גם אם מדובר בזכותם של ילדים לחיים בלי אלימות. לווינשטיין יש תמיד הסברים ותירוצים מדוע לא לחקור כראוי ומדוע לא לעשות כן בעיתוי הראוי, ומתי תגיע כבר מסיבת הפרידה מן היועץ המשפטי שיחזור אל משרדו הפרטי? אפשר לומר - כלשונו במקרה השופט־האב - כי במקרים כאלה ניתן לוודא שהנזק בהמשך כהונתו עולה על התועלת.
* * *
נצחיה יעקב ועדנה אדטו
שלוש שנים עברו מאז נפתחה חקירה נגד שופט בית משפט השלום במרכז הארץ, החשוד בעבירות אלימות כלפי ילדיו. ואולם בשעתו לא אישר היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לחקור את השופט באזהרה. הוא דרש מהמשטרה ומרשויות הרווחה בירורים נוספים לגבי המצב העדכני במרקם היחסים בבית השופט, מכיוון שביקש לוודא כי "הנזק בחקירה לא יעלה על התועלת שבה".
בחודש האחרון ערכה המשטרה את הבירורים הנדרשים ועתה ממתינים להחלטת היועמ"ש, אשר בוחן בימים אלה את האפשרות לאשר למשטרה לחקור את השופט באזהרה; זאת משום שעל פי החוק, פתיחתה של חקירה פלילית נגד ראש ממשלה, שופט, דיין או קאדי, וחקירתם באזהרה, מותנות בקבלת הסכמת היועמ"ש.
דיווחים על אלימות
מהידיעה שפורסמה אתמול לראשונה ברשת ב' מתברר כי השופט, המתגורר במרכז הארץ, נהג על פי החשד, לנקוט אלימות נגד ילדיו. אחד משלושתם סיפר כבר באוקטובר 2009 למורה בבית הספר כי אביהם מכה אותם לעיתים קרובות ומנהל מדיניות של פחד בין כותלי הבית. המורה, שהזדעזעה מהגילוי, יזמה שיחה עם האב, שהודה במעשים בפניה והביע עליהם חרטה. פקידת הסעד סברה אז כי בנסיבות המקרה אין מקום לפנות למשטרה, אלא יש לנקוט הליך טיפולי שבוצע בהסכמת האב ובשיתוף פעולה עימו.
ואולם ביוני 2010 התקבל דיווח על אלימות נוספת מצד האב נגד ילדיו, ובעקבותיו פנתה פקידת הסעד למשטרה. בנובמבר 2010 נחקרו הילדים בידי חוקרת ילדים, ומשגיבשה המשטרה ראיות מוצקות לכאורה, היא ביקשה מהיועמ"ש אישור לחקור את השופט באזהרה.
במשרד המשפטים הסבירו אתמול כי גורמי המקצוע שעסקו בנושא ביקשו מהמשטרה השלמות שונות, ולאחר גיבוש עמדתם וכתיבת חוות דעת מטעם הפרקליטות בנושא, הועבר העניין לפתחו של היועמ"ש. "לאחר ששקל את מכלול נסיבות העניין על פי החומרים שהובאו בפניו, ולאחר שהביא בחשבון בראש ובראשונה את השיקול של טובת הילדים, ושיקולים נוספים הקשורים למערכת היחסים בין הילדים להוריהם... סבר היועץ המשפטי לממשלה כי אין לאשר את חקירתו של השופט", נכתב בהודעה מטעמם.
כמו כן ביקשו להדגיש במשרד המשפטים כי השיקול המרכזי שעמד בפני היועמ"ש היה טובתם של הילדים. לדבריהם, גורמי הרווחה מסרו כי הם מתפקדים ברמה גבוהה ומנהלים קשר רצוף עם הוריהם, וכן כי לא התקבלו דיווחים נוספים על פגיעה בהם.
עו"ד אילת פילו, דוברת מערכת בתי המשפט מסרה כי "לראשי מערכת המשפט לא דווח על חקירה או בירור לגבי שופט שלפי הטענה התנהג באלימות כלפי ילדיו. משהגיע היום הנושא לידיעת נשיא בית המשפט העליון הוא מקיים בירורים בעניין".
"היועמ"ש מעל בתפקידו"
ואילו שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א בדימוס, סביונה רוטלוי, שעמדה בראש הוועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בחקיקה הישראלית, הבהירה כי "אם באמת נכונה העובדה, שהשופט הודה בפני המורה במעשים המיוחסים לו, אסור ששופט כזה יישב על כס השיפוט". עוד טענה רוטלוי כי "היועץ המשפטי מעל בתפקידו. תפקידו להגן על הילדים בחברה. מה הנזק למערכת המשפט? ומה עם הנזק לילדים?".
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, הוסיף כי "מערכת המשפט שלנו נרדמה בשמירה במקרה הטוב ובמקרה הגרוע סייעה לטייח חשדות חמורים. קשה להבין להיכן נעלם היועץ המשפטי לממשלה, כאשר התברר שהדברים הגיעו לפתחו כבר לפני שנתיים".
בתוך כך, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל פנה אתמול לנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ולמנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, לפעול להשעיה מיידית של השופט החשוד.
ובינתיים, סערה גדולה בקרב חבריו של השופט. "אנחנו המומים ופשוט לא מאמינים", אמר אחד מחבריו, "זה פשוט לא יכול להיות. זה פשוט לא הטיפוס". ואילו רעייתו לשעבר של השופט סירבה להתייחס לפרשה: "כל שאלה שתופנה אלי, גם בניסוחים אחרים - לא תיענה".
בהכנת הידיעה השתתפה יעל ברנובסקי* * *
למרות החשדות החמורים:
השופט ממשיך לפסוק בתיקי אלימות במשפחה
השופט החשוד בהכאת ילדיו מכהן באחד מבתי משפט השלום במרכז הארץ, ובמסגרת תפקידו הוא עוסק לא מעט בתיקים אזרחיים ופליליים.
עם זאת לפני פחות מחודש גזר השופט מאסר בפועל על אזרח שהורשע בעבירה של איומים כלפי בנו. במקרה אחר, מלפני כמה חודשים, שלח השופט נאשם לתסקיר מבחן, שבעקבותיו החליט כי קיים סיכון במגע בין הנאשם לבין זוגתו. השופט החליט לשחררו עד תום ההליכים בתנאי הרחקה מזוגתו והתיר לו לצאת מהבית בליווי מפוקח רק למקום עבודתו. גם בהארכות מעצר העוסקות באלימות במשפחה או בין בני זוג נחשב השופט כמי שלא ממהר לשחרר עצורים בטרם "בחן" את מסוכנותם ואת הסיכון שהם עלולים לגרום למשפחה.
שלומי דיאזטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו