צילום: גדעון מרקוביץ' // שדה ברוקולי ליד כפר סבא // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'

"רוב התוצרת החקלאית בארץ - מיוצרת בחו"ל"

מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, מתעקש: מעט מאוד חקלאים נפגעו ממשבר הקורונה • "90% מהחיטה ו־80% מהבשר והדגים הנמכרים בארץ - מיובאים

אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית" - כך מבהיר מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, במכתב חריף שתוכנו הגיע לידי "ישראל היום". עוד מוסיף בן אליהו כי רק "שבריר אחוז" מהחקלאים נפגע כתוצאה ממגיפת הקורונה.

במכתב - שהופנה בין היתר ליועץ ראש הממשלה לענייני כלכלה פרופ' אבי שמחון, שר החקלאות צחי הנגבי ואחד המועמדים לתפקיד שר החקלאות הבא ח"כ אלון שוסטר - מבקש מנכ"ל משרד החקלאות להפריך את הקריאה של ראשי "השדולה החקלאית" בכנסת ל"רשת ביטחון תזונתי" עבור אזרחי ישראל. "מדובר בחזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל", קובע בן אליהו, שבחמש שנות כהונתו הצפויות להסתיים בקרוב התעמת לא אחת עם המגזר החקלאי.

מנכ"ל משרד החקלאות מסביר במכתבו כי תוצרת חקלאית בסיסית - לרבות אורז, קפה, סוכר, תה, קקאו ועוד - כלל אינה גדלה בארץ וכי גם רוב מוחלט מהדגים ובשר הבקר הנצרכים בישראל - 85-83 אחוזים - מיובאים מחו"ל.

"לו היה בכוונתנו לספק בשר בקר על ידי חקלאי ישראל, היה צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים, המטעים והשדות - לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף אז היינו זקוקים להשלמה מהיבוא", כותב בן אליהו. לאחרונה נחשף ב"ישראל היום" כי שיעור הדגים המיובאים אף צפוי לגדול בקרוב, לאור הפחתה דרמטית של המכס על דגים קפואים.

בן אליהו // צילום ארכיון: דודו ועקנין
בן אליהו // צילום ארכיון: דודו ועקנין

בד בבד, יותר מ־90% מהחיטה למאכל מיובאת מחו"ל, ושיעור דומה תקף גם לדגנים אחרים, כמו גם המספוא להזנת בעלי החיים. "כדי לגדל ולספק את כלל הביקוש לחיטה בישראל, דרושה קרקע בגודל שטחה של כל מדינת ישראל", מסביר בן אליהו. "ואילו לא היה היבוא המסיבי של המספוא - לא היה בארצנו בשר בקר, בשר עוף, דגים, חלב ומוצרי חלב מייצור מקומי".

בן אליהו מציין כי גם בשווקים מתוכננים, דוגמת הביצים והחלב, מיובאים לאורך שנים מאות מיליוני ביצים ואלפי טונות של חמאה מחו"ל - ולמרות זאת מוצרים אלו מצויים במחסור אחת לכמה זמן. 

בנוגע למגיפת הקורונה, מנכ"ל משרד החקלאות מציין כי מלבד ענף הפרחים, התבלינים ליצוא וחלק קטן ממגדלי הירקות, "חקלאי ישראל עבדו ומכרו את תוצרתם באופן סדיר וברווח סביר, כך שנפגע רק שבריר של אחוז מערך התפוקה הכוללת של חקלאי ישראל. לחקלאים שכן נפגעו אכן מגיע פיצוי הולם. אני שב ומציע לחקלאים להציגם כהווייתם – מצליחים, יזמים, יצירתיים ויצואנים, שאינם כלל ועיקר פושטי יד ורגל, כפי שהם מוצגים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו