"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח המבקר: שימוש לקוי בכספי התוכנית הלאומית למניעת אובדנות

מבדיקה שערך המבקר עולה כי המימון הועבר לסעיפים אחרים בתקציב משרד הבריאות, במקום להשקעה באיתור תלמידים עם סיכון לאובדנות או לתמיכה במשפחות מתאבדים • עוד עולה כי בין השנים 2014 עד 2019 צומצם התקציב בחצי

,עודכן
צילום: Gettyimages // כשלים במימון התוכנית הלאומית למניעת אובדנות // צילום אילוסטרציה: Gettyimages

משרד הבריאות "חתך" במחצית את תקציב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והעביר 59 מיליוני שקלים שיועדו לתוכנית לסעיפים תקציביים אחרים, בניגוד לייעודו, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שני).

בשנים 2014-2019 הקטין משרד הבריאות את תקציב התוכנית מ-110 מיליון שקל ל-51 מיליון שקל. במקום לצמצם את מספר המתאבדים שימש הכסף ל"תקציב תקנות או תוכניות אחרות של המשרד" ולא עבר למשרדים השותפים (חינוך רווחה ועוד) כך עולה מבדיקה של מבקר המדינה.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הודה בתגובתו למבקר המדינה שבמקום להשתמש בכסף לצורך מניעת התאבדויות השתמש בו כדי להתמודד עם קיצוץ רוחבי שהושת על המשרד. ממצאים דומים פרסמנו ב"ישראל היום"בחודש אוגוסטכאשר דיווחנו שמיליוני שקלים לא הועברו לטובת תוכניות לאיתור תלמידים בסיכון לאובדנות וטיפול במשפחות של מתאבדים במסגרת משרדי הממשלה השונים.

משרד הבריאות אמנם הקים יחידה למניעת אובדנות ואמור היה להוביל תוכנית המערבת מספר משרדי ממשלה אך המבקר מציין כי המשרד לא כינס באופן סדיר את צוות ההיגוי של התוכנית, לא גיבש תוכנית עבודה רב שנתית וקיבל החלטות לבד וללא מעורבות יתר המשרדים. עוד נמצא כימשרד הבריאותלא גיבש נוהל להבטחת רצף הטיפול באוכלוסיות שבסיכון להתאבדות. צעד אופרטיבי נוסך- הקטנת נגישות לכלי נשק למי שיש מידע שהוא בסיכון להתאבדות - טרם נעשה.

כשלים במימון התוכנית הלאומית למניעת אובדנות // צילום אילוסטרציה: Gettyimages
כשלים במימון התוכנית הלאומית למניעת אובדנות // צילום אילוסטרציה: Gettyimages

עוד מצא המבקר כי משרד הרווחה ומשרד הקליטה לא גיבשו תוכניות עבודה או אספו נתונים, לא נעשו מחקרים מלווים לתוכנית. לא נקבעו יעדים ומדדים.כמו כן משרד החינוך לא מקיים מאז 2016 ועדות בדיקה של אירועי התאבדות וניסיונות התאבדות של תלמידי בית ספר.

בפועל, עד מועד סיום הביקורת התוכנית פועלת ב-71 רשויות מקומיות מתוך 255 רשויות (כ-28% ממספר הרשויות בארץ) ונותנת מענה לכ-44% מאוכלוסיית המדינה.

"כשש שנים לאחר תחילת הפעלת התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות טרם יושמו מרכיבים מרכזיים בה ופריסתה הארצית מוגבלת למדי. האחריות לכך מוטלת הן על משרד הבריאות, שאמור היה להוביל ולתכלל את התוכנית הלאומית, והן על משרדי הממשלה השותפים המרכזיים לה".ההמלצה: "על משרד הבריאות להקפיד ולנצל את התקציב המיועד לתוכנית ולקבוע עם משרד האוצר כללים לאופן ניהול וניצולהתקציב המשותף", מציין המבקר.

372 איש שמו קץ לחייהם בממוצע בשנה. 55 מהמתאבדים הם מתחת לגיל 18 והתאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב בני נוער. שליש מהמתאבדים הם עולים חדשים.

משרד הבריאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2020 כי המשרד פועל להסדרת העבודה של הצוותים הבין-משרדיים ולטיוב עבודתו אל מול המשרדים השותפים בהתאם לדו"ח ביקורת הפנים של משרד הבריאות בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר