לא עבר זמן רב עד שהפקחים הגרמנים הגיעו כדי לבדוק שטורניר הטניס במתחם המגרשים הקטן בהר-גרנזהאוזן שבמדינה עומד בכל הדרישות הרפואיות הנדרשות. בכל זאת, על פי יודעי דבר, מדובר באירוע הספורט המקצועני הראשון שנערך במערב אירופה מאז מרוץ סוסים שהתקיים באירלנד אי אז ב24- במארס. רק אחרי שהבחינו בעמדת החיטוי, במסלולים המיוחדים שסומנו ובמסיכות על פניהם של כל הנוכחים מלבד שני השחקנים ושופט הכיסא - הם אישרו את קיום המשחקים.
בימים כתיקונם, אירוע כזה לא היה מושך אליו תקשורת, עניין ובטח שלא פקחים. בראש רשימת המשתתפים נמצא דסטין בראון, שב-2015 הדיח מווימבלדון את רפאל נדאל, ובחצי השנה האחרונה הידרדר בדירוג העולמי בעקבות פציעה. מלבדו יהיו עוד שבעה שחקנים אלמונים יחסית שמתגוררים באזור.
האזור המדובר הוא אחד משלושה בגרמניה שבהם התקבל אישור על קיום משחקי טניס, והטורניר הנוכחי הוא יוזמה של רודני רפסון, מנכ"ל חברת PLAYSIGHT האירופית, שמתמחה במערכות וידאו מתקדמות ומספקת את שירותי הצילום והשידור של האירוע. מהבחינה הזאת, הטורניר הזה מציע הצצה אל איך שהספורט עשוי להיראות בעתיד הקרוב. כל המצלמות מופעלות בשליטה מרחוק, והמשחקים מועברים בסטרימינג לאתרי טניס ברחבי העולם.
גם השופט מצויד היטב // צילום: GettyImages
האירוע כולו נראה כאילו הגיע מזמן אחר. בעקבות הגבלות המלחמה בקורונה, על המגרש חייבים להיות רק שלושה אנשים: השחקנים ושופט הכיסא. אין מביאי כדורים, מאמנים, ובטח שלא קהל. למגרש מגיעים השחקנים מכניסות נפרדות, והם מתיישבים בקצוותיו כדי לא להיפגש לעולם מאותו צד של הרשת.
המערכות קוצרו לארבעה משחקונים בלבד, כשהשחקנים נאלצים להכריז בעצמם האם הכדור יצא והשופט רשאי לשנות החלטה. את המזון והשתייה מביאים השחקנים מהבית, גם את המגבות, הם אוכלים בשולחנות נפרדים ומתארגנים בחלל פרטי. "זה מוזר, אבל כיף גדול לחזור לשחק", אמר יאניק האנפמן, המדורג 143 בעולם. "הכל פה שונה ממה שאנחנו רגילים", הוסיף בראון, "אבל אני בטוח שכולם שמחים להרגיש שוב ספורטאים".
למרות שהטורניר הוא הכי רחוק מגרנד סלאם - ולראיה גשם שהוביל לעצירת המשחקים שנערכים באולם - הוא בעל חשיבות רבה בימים אלה. מעבר לטניס שהוא מציע, המנצח יגרוף לכיסו כמה אלפי יורו - מצרך קריטי לטניסאים שאינם בצמרת העולמית.
רפסון, שמתכנן טורנירים דומים נוספים בגרמניה ובאטלנטה, ארה"ב, מבהיר שהטורנירים ימשיכו לכלול רק שחקנים משולי הדירוג העולמי. "שחקנים המדורגים 300-50 חשובים לענף ולא זוכים למספיק תמורה על תפקידם. הפרס הכספי כאן קטן, אבל הם זקוקים לו".
מעבר לכסף, היוזמה מבורכת ועשויה להיות פורצת דרך במשבר שחווה הטניס העולמי. בפלורידה כבר נערכים משחקי ראווה דומים, בזמן שפיגורות כמו נדאל והמאמן פטריק מוראטוגלו יוזמים טורנירים ומשחקים בתנאים דומים שייתנו מענה לקהל הגדול והרעב של הענף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
