משמרים את ההיסטוריה

 

מה אמר דוד בן־גוריון מעל דוכן הכנסת ב־1952 כשנחתם הסכם השילומים עם גרמניה? כיצד הפתיע את הכנסת כשבישר על לכידת אייכמן? באילו מילים בדיוק השתמש ראש הממשלה לוי אשכול כשביקש לאשר את מינויו של משה דיין לשר הביטחון ערב מלחמת ששת הימים? איך הבטיח מנחם בגין שצה"ל לא יחצה את טווח 40 הקילומטרים במלחמת לבנון הראשונה?

את הנאומים הללו ורבים אחרים שהסעירו את המדינה ומהווים פרקים בהיסטוריה שלה, אמנם אפשר למצוא בכרכים עבי כרס בספריות ציבוריות, אולם בשנים האחרונות דאגה הכנסת לסרוק אותם והם שמורים במאגרי המידע של בית המחוקקים.

מנהלת ארכיון הכנסת, ד"ר רבקה מרקוס, יושבת בחדר צר מידות בקומה החמישית של המשכן ומספרת בהתלהבות כיצד אפשר בתוך דקות לשלוף נאום שהושמע בכנסת או דיון שנערך במליאה לפני 30 או 40 שנה. 

ביקשתי לקבל לעיוני את הנאום שהשמיעה גולדה מאיר במליאת הכנסת לאחר פתיחת מלחמת יום הכיפורים. אחרי שעה קלה קיבלתי באי־מייל את הפרוטוקול המלא של ישיבת הכנסת מ־16 באוקטובר 1973. הכנסת כונסה לישיבת פגרה מיוחדת עשרה ימים אחרי פרוץ הקרבות. השרים והח"כים עמדו דקת דומייה לזכרם של החללים. גולדה קראה מהכתב: "זה 11 ימים הננו עומדים במלחמה אכזרית, המלחמה נכפתה עלינו בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת. ניטשו קרבות עזים ובהם נתגלה צה"ל במלוא עוזו ועוצמתו. האויב בחר לבצע את התקפתו ביום הכיפורים מתוך בורות ורשעות כאחת. הוא בחר ביום הזה ביודעו שכה רבים מישראל שרויים בתפילה בבתי הכנסת". 

לדברי ד"ר מרקוס, הנאום המבוקש ביותר על ידי הציבור הוא נאומו הדרמטי והמרגש של בן־גוריון שבו הודיע לכנסת ב־23 במאי 1960 על כך שיומיים קודם לכן הצליחו אנשי המוסד ללכוד בארגנטינה את אדולף אייכמן. בן־גוריון אמר: "עלי להודיע בכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי - יחד עם ראשי הנאצים - למה שהם קראו 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר השמדת 6 מיליונים מיהדות אירופה. אדולף אייכמן כבר נמצא במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם".

ד"ר מרקוס החלה לעבוד בכנסת ב־1972 כארכיונאית פרלמנטרית. באותן שנים רוכזו כל הפרוטוקולים בתיקיות לאחר שהודפסו במכונות כתיבה. איש לא חלם אז על מחשבים, על אינטרנט או על סריקת מסמכים. "עידן המחשב החל רק ב־1980. באותן שנים הקצרניות שרשמו את דיוני הוועדות נהגו להדפיס את הפרוטוקולים בביתן, כל אחת בתוכנה אחרת", מספרת מרקוס, "הסתייענו בחברה חיצונית וכיום כל החומר הארכיוני מ־1980 ואילך נסרק ומצוי במאגרי המידע שלנו. מדובר ב־700 אלף מסמכים". 

עכשיו עוסקים עובדי הארכיון בשימור אוסף התצלומים שהצטברו בכנסת מאז הקמתה. מדובר בצילומים מרגשים הכוללים ראשי מדינות שהגיעו לביקור, שרים וח"כים שניהלו דיונים סוערים במזנון ובמסדרונות. כל תמונות הסטילס האלו יועברו למערכת דיגיטלית.         

בעבר מיעט הציבור לפנות לארכיון הכנסת, אך הדבר השתנה. אשתקד הגיעו יותר מ־300 פניות של חוקרים, סטודנטים, מרצים, עורכי דין, מתמחים ועיתונאים שביקשו לאתר נאומים או דיונים שהתקיימו במליאה או בוועדות. בין הפונים גם ח"כים לשעבר ובני משפחותיהם. למשל, יו"ר הכנסת לשעבר שלמה הלל (90) ביקש באחרונה לקבל לידיו את כל הנאומים שנשא בכנסת השנייה והשלישית. בתו של יו"ר הכנסת לשעבר ישראל ישעיהו ביקשה את נאומיו לצורך אתר אינטרנט שהקימה לזכרו. גם השר לשעבר מרדכי בן־פורת (90) ביקש לספר זיכרונותיו להיעזר בארכיון הכנסת. מרכז בגין בירושלים ביקש לקבל את כל נאומיו של בגין.  

"אומרים שהאדם המאושר הוא מי שעבודתו היא גם תחביבו", מסכמת מרקוס, "נמשכתי לעבודה בכנסת לא בגלל בפוליטיקה, אלא משום שהכנסת שותפה בעיצוב ההיסטוריה של המדינה, שהיא חלק מהשורשים שלנו".

*   *   *

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה

מאחורי נאומי הח"כים: מעט דברי חז"ל, הרבה מסמכים רשמיים 

עבודה רבה השקיעה ד"ר רבקה מרקוס בעבודת הדוקטורט שלה. היא קראה בעיון 1,044 נאומים של עשרות ח"כים, שהושמעו במשך שבוע אחד בשבע כנסות שונות (הראשונה, השנייה, השמינית, התשיעית, ה־13, ה־14 וה־16). בהשוואה שערכה בין הנאומים גילתה ממצאים מרתקים. למשל, התברר שבכנסת הראשונה נישאו במשך שבוע רק 50 נאומים ולעומת זאת, בכנסת ה־16 השמיעו הח"כים 247 נאומים בשבוע אחד. 

בעבודת הדוקטורט, שנעשתה בהנחייתו של פרופ' אברהם דיסקין מהחוג למדע המדינה של האוניברסיטה העברית, נמצא כי רק 10 אחוזים מהח"כים עשו "שיעורי בית" לפני הנאום והתבססו על ניסיון אישי ומקצועי, על מקורות ספרותיים או על דבר חז"ל. 60-50 אחוזים מהנאומים התבססו על מסמכים רשמיים של הכנסת, 20 אחוזים נשענו על פרסומים בכלי התקשורת. המסקנה של ד"ר מרקוס היא שאף על פי שעברו יותר מ־50  שנה מהכנסת הראשונה לכנסת ה־16, לא חל שינוי במקורות שעליהם מתבססים הח"כים בנאומיהם.

כדוגמה לעבודה יסודית וגישה מעמיקה, מספרת מרקוס על ד"ר זרח ורהפטיג שהיה שר וח"כ מטעם המפד"ל. כשיזם הצעת חוק "עשיית עושר ולא במשפט", הביא הנמקות מהמשפט העברי, הלטיני והאמריקני. לעומת זאת, יש ח"כים שאינם מביאים שום נימוק, אלא אומרים דברים סתמיים בלבד. הגדיל לעשות אחד הח"כים שאמר בנאומו: "אני תומך בהצעת החוק, למרות שלא קראתי אותה, אבל אקרא אותה כשתגיע לדיון בוועדה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו