מחקר: הציבור לא קשוב להנחיות רפואיות ברשתות החברתיות
תוצאות מעודדות: מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מראה כי למרות החשש הציבור אינו קשוב למידע שמופץ באמצעים לא רשמיים • "הציבור יודע להבדיל בין איכויות מקורות וערוצי המידע אליו הוא נחשף"
הציבור הישראלי אינו מתפתה להיענות למסרים לא מבוססים הנכתבים ברשתות החברתיות בימי הקורונה, כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי טליה גורן, ד"ר איתי בארי ופרופ' דנה ושדי, מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, וכלל 400 משתתפים.
בשלב הראשון הוצגה למשתתפים הנחיה פיקטיבית בארבעה ערוצי תקשורת: אתר משרד הבריאות, אתר חדשות, פוסט פייסבוק של משרד הבריאות ופוסט פייסבוק של אדם אנונימי. בשלב השני התבקשו המשתתפים לציין את מידת נכונותם להיענות להוראת משרד הבריאות.
מתוצאות המחקר עולה כי הציבור נענה פחות - רמת היענות של 2.4 בממוצע בסקאלה של 1-5 - להוראת משרד הבריאות כאשר היא הוצגה להם ע"י משתמש אנונימי ברשת הפייסבוק. לעומת זאת, כאשר אותה הנחיה הוצגה לנבדקים בערוצי התקשורת הרשמיים, מידת ההיענות הייתה גבוהה יותר באופן מובהק - רמת היענות של 2.8 בממוצע בסקאלה של 1-5 - ללא הבדל בין ערוצי התקשורת הרשמיים.
"נראה שהציבור יודע להבדיל בין איכויות מקורות וערוצי המידע אליו הוא נחשף ומחשב את התנהגותו בהתאם לכך", אמרו החוקרים. "ממצאים אלה מרגיעים במעט נוכח החשש מהשפעתן של הודעות ספאם ופייק ניוז המציפות את הרשתות החברתיות וקוראות לציבור לאמץ התנהגויות שונות בטענה שיסייעו במניעת הידבקות או בהחלמה מקורונה".
אולם, עדיין זוהתה היענות להנחיות אנונימיות ברשת החברתית. "על מקבלי ההחלטות לקחת זאת בחשבון ולפעול להגברת הנגשת מידע לציבור באמצעים רשמיים, תוך הדגשת הסכנה שבהיענות למידע אנונימי ברשת", אמר ד"ר איתי בארי מעורכי המחקר.
עוד עלה מן המחקר כי משתתפים אשר נחשפו להוראת משרד הבריאות באתר חדשות והביעו מידת אמון רבה בממשלה, הפגינו רמות היענות גבוהות במיוחד (רמת היענות של 3.04 בממוצע בסקאלה של 1-5).
"נראה כי ישנם ערוצי תקשורת מסוימים שבהם היענות הציבור להוראות הממשלה תלויה במידת האמון שהוא רוחש כלפי השלטון. המשמעות היא שישנם ערוצי תקשורת רשמיים שחלק ניכר מהציבור עשוי שלא להיענות, או להיענות פחות, למסרים הנשמעים בהם, גם כאשר מדובר במסרים חיוניים בשעת חירום", אמרה פרופ' ושדי מעורכות המחקר.
"בימים הקרובים נרחיב אותו לכדי בחינה של ערוצים ותנאים נוספים שעשויים להשפיע על מידת ההיענות להוראות חירום, במטרה לזהות את התנאים המיטביים לקידום ההיענות של הציבור להוראות חיוניות המצילות חיים", סיכמו החוקרים.
