"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח האו"ם: מאות אלפי ילדים ימותו מהשפעות הקורונה

לפי דו"ח מטעם האו"ם, ילדים ימותו כתוצאה מהשפעת הקורונה ועצירת החיסונים • רוב המתים צפויים להיות ממדינות עניות • גם מיליוני בוגרים ימותו מהסגר

,עודכן
המתים יגיעו בעיקר מהמדינות העניות // צילום: איי.אף.פי

בעוד מדינות העולם מטילותסגרים נרחבים בעקבות וירוס הקורונה,בגלל הרצון להציל מבוגרים ברחבי העולם, דו"ח של האו"ם מעורר דאגה רבה ביחס למצבם של הילדים והפעוטות בעולם בעקבות הסגר והשעיית הפעילות הכלכלית.

על פי הדו"ח, מאות אלפי ילדים ימותו בגלל השלכות הסגרים ומיליונים יושפעו בצורה עקיפה ואף ימותו בגלל העצירה של נתינת חיסונים נגד מחלת הפוליו (שיתוק הילדים) והחצבת. למעשה דו"ח שפורסם בבריטניה מציין כי מסעות המוניים לחיסון ילדים כנגד מחלת הפוליו הושעו באפגניסטן, פקיסטן ומדינות נוספות באסיה ובאפריקה וזאת למרות שהייתה התפרצות חמורה של המחלה בשתי היבשות האלו וגם באזור האוקיינוס השקט.

צילום: רויטרס, גיל קרמר // עריכה: עדן בראל

באופן דומה מסעות לחיסון כנגד מחלת החצבת הושעו ב-23 מדינות בהן יש 78 מיליון ילדים, כשרק ב2018 כ-140 אלף ילדים מתו מהמחלה במדינות עניות מסוג המדינות בהן הושעה הקמפיין. על פי הנתונים רוב הילדים המתים האלו היו מתחת לגיל 5 והם הנפגעים המרכזיים מהפסקת מאמצי החיסונים כרגע בעקבות הסגר של הקורונה. לשם המחשה בליבריה צנח מספר הילדים המחוסנים מ-73 אחוז לפני הסגרים ל-36 אחוז כעת, כשבמדינה נרשמה עליה דרמטית בזיהוי מקרי החצבת.

כמו כן הדו"ח מציין כי 368 מיליון ילדים ברחבי העולם נסמכים על ארוחות חמות המוגשות בבתי הספר שלהם במהלך יום הלימודים. זאת ברחבי 143 מדינות ברחבי העולם, לסגר יש מבחינה זו השפעה דרמטית על הביטחון התזונתי של הילדים האלו. מעבר לכך בגלל איכות המים והחוסר בתנאים היגייניים במדינות רבות ילדים עלולים להיפגע קשות ממחלות וממים לא איכותיים כעת עוד יותר מהעבר.

הדו"ח מציין כי למעשה מעבר למאות אלפי הילדים שימותו בסגר מיליונים ימותו במורד הדרך בגלל ההשפעות שלו ולא ירשמו ישירות כנפגעים למרות שזה המצב. על פי האו"ם שנת 2020 מבחינה זו תרשום נסיגה דרמטית בביטחון הילדים בעולם אל מול השנתיים שקדמו לה שהיו דווקא טובות והראו התקדמות בתחום. נקודה חמורה זו לא ברורה מספיק ויתכן שאינה נלקחת בחשבון בכל הקשור לסגרים של מגפת הקורונה וההתמודדות עימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר