הקלות הבלתי נסבלת של הוויתור

די להבין מדוע האמירה של פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, קוממה כל כך הרבה אנשי ספורט מכל הענפים והמינים, צריך להביט שוב על התנהלותו של האיש כשאמר אותה בדיון בכנסת בנושא הקפאת ענפי הספורט והשלכות איסור פעילות גופנית, ובעיקר לנתח את דבריו. לפני זה חשוב להדגיש שיכול להיות שמר גרוטו יתברר כצודק והספורט לא יחזור עד שלהי חודש אוקטובר, אלא שבמקרה הזה השורה התחתונה פחות חשובה מהדרך שבה היא נכתבה.

אז להלן הדברים כפי שנאמרו בשיחת זום שבה מר גרוטו נשען עם ידו על לחיו באקט אגבי ביותר. "עמדתי האישית היא שלפחות חצי שנה קדימה לא יהיה אפשר לעשות ספורט תחרותי, הביאו את זה בחשבון".

בואו נתחיל בצמד המילים "עמדתי האישית". גרוטו מביע בעזרתן את דעתו, אך נשאלת השאלה אם היא רלוונטית לדיון. הרי כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות מתבקש היה שיציג את עמדת המשרד או עמדת ועדה כלשהי מטעמו. כמה שניות קודם לכן מודה גרוטו שהוא מסכים לכך שצריך להכין תוכנית עם משרד הספורט - אמירה שהופכת את עמדתו הסובייקטיבית לאישית עוד יותר.

אוהדי בית"ר ירושלים. לפחות חצי שנה בבית? // צילום: אלן שיבר

ואז מגיע פרק הזמן. "לפחות חצי שנה קדימה", גורס גרוטו וקשה שלא לחוש בפומפוזיות שיוצאת מפיו. שישה חודשים, שהם יותר מ־180 ימים, לפחות, מעריך הפרופסור שלא ניתן יהיה לקיים ספורט תחרותי. בארבע מילים הוא מכין את המדינה לשממה ספורטיבית.

החלטה חסרת רגישות

בזמן שבמדינות שמצבן קשה בהרבה מישראל, למשל ספרד, גרמניה, אנגליה ואיטליה מדברים על תאריכי חזרה מוקדמים בהרבה שמגובים בתוכניות מסובכות ואולי אפילו קצת פנטזיונריות, מגיע אדם בעל כוח והשפעה וזורק לאוויר את עמדתו האישית: חצי שנה קדימה (חבל שלא אחורה).

קחו, תעכלו, תסדרו. שום הסבר מדוע חצי שנה, שום מילה על מה ישתנה עד אז, שלא לדבר על תוכנית הפעולה לששת החודשים הקרובים והשחונים. הבטן שלו מרגישה חצי שנה, שיהיה לבריאות לכולנו.

המשפט האחרון מדכא אף יותר. "לא יהיה אפשר לעשות ספורט תחרותי, הביאו את זה בחשבון", אומר גרוטו והנה לכם גלגול אחריות קלאסי. אני אומר שאי אפשר, אתם תתמודדו. בכלל, כל ההכרזה הזו והדרך שבה היא נאמרה צועקות חוסר עניין בספורט ובציבור אוהדי ועוסקי הספורט. בולטת העובדה שגרוטו לא מבין את חשיבות הספורט ותפקידו בסדר היום.

הדיון היום בוועדת הכנסת. חוסר אחריות ורגישות // צילום:דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

הוא אינו מודע לנזק שהיעדר ספורט יגרום לעוסקים בו ולאוהבים אותו, מתייחס לספורט כדבר בסיסי ואגבי, ומסוגל לדמיין את מדינת ישראל חצי שנה בלעדיו.

נגיד זאת בפשטות: אם ספורט היה מוצר צריכה בסיסי אז הליגה הבלארוסית ונטפליקס היו ממלאים את החסר, אבל הם לא. ספורט שורשי, אמיתי, מקומי, הוא עבור רבים מקור לזהות, גאווה, חיבור למקום. להכריז מבלי לנמק שהוא לא יחזור בחצי השנה הקרובה זה חוסר אחריות ורגישות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

פרופסור גרוטו כנראה לא השכיל להבין את הדברים שאוהדי ספורט צמאים להם עכשיו: יחס, תקווה, אכפתיות. נכון, יש דברים חשובים בהרבה מגול, סל או חבטת כף יד בימים אלה, אבל קשה להאמין שזה בשמיים להקים ועדה או תוכנית מסודרת להחזרת הספורט לשגרה, במקום לשלוף כותרות מהמותן.