"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: הלוואה של 350 מיליון דולר לאל על

חבל הצלה לחברת התעופה הלאומית? • המדינה תערוב ל־75% מההלוואה • מנכ"ל האוצר באב"ד: "נסייע - רק אם תעמוד בתזרים"

,עודכן
מטוס של אל על. בקרוב הסיוע? // צילום: קוקו

בדיון סוער בוועדת הכספים אתמול בעניין עתידה של אל על, גם כחלק מסיוע לחברות התעופה ולחברות במצוקה בכלל, תמכו מרבית המשתתפים בצורך לסייע לחברה.



אל על דורשת סיוע בהיקף של 350-400 מיליון דולר, שיהיה גם בתזרים ולא רק כהלוואה. המתווה המדובר הוא שבנק דיסקונט יהיה הבנק המלווה להלוואה שהמדינה תערוב לה ב־%75 והיתר בערבות בעלי המניות.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר בדיון כי "התקיימו מפגשים עם חברות התעופה השונות בשבועות האחרונים. הפגישות האינטנסיביות ביותר היו עם אל על, כדי לייצר סיטואציה שאנחנו מוודאים שנשארת תעופה ישראלית. לא חברה כזו או אחרת, אלא להשאיר תעופה ישראלית שהיא יתרון אסטרטגי. אנחנו במתווה סיוע לחברת אל על שיוצע גם לחברות אחרות. המדינה תסייע באמצעות בנק מלווה, כאשר רוב הנטל על המדינה ולא על הבנק, אחרי שהחברה תראה תוכנית התייעלות מאוד משמעותית לפי פרמטרים שסוכמו מולה, כדי שהחברה תוכל לעמוד בתזרים ההחזר גם בתקופת המשבר וגם אחריו. תהיה תקופת הסתגלות לאחר מכן, לא יחזרו מייד לטוס רגיל. אנחנו מקווים שבימים הקרובים, אולי אפילו היום, נצליח להתכנס לנוסחה עם הבנק המלווה. אם אל על תקבל את ההלוואה, לאחר מכן גם ישראייר וארקיע יוכלו לקבל את אותו סיוע בדרך קלה יותר, לנוכח מצבה של אל על לעומתן. מדובר על הלוואה שתיפרס לאורך כ־6 שנים".

על הדרישה לסייע לחברה במענק, לא רק בהלוואה, הגיב באב"ד "זו התוכנית הכלכלית הכי גדולה שנעשתה במדינת ישראל, תוכנית כלכלית של 80 מיליארד שקל. נתנו מענה כרשת סוציאלית שמחזיקה את המשק. כשהעובדים בחל"ת, המעסיק לא צריך לשלם להם שכר והוא לא משלם ארנונה לעסק, זה נותן לו את הביטחון. ויתרנו גם על תשלומי חשמל ומים, עם זאת, נייצר מענקים בסך 6-7 מיליארד שקלים גם לעסקים קטנים וגם לחברות בעלות מחזור של עד 20-30 מיליון שקל, שם אנחנו מזהים את הסכנה הגדולה ביותר. בסיוע אותם מענקים העסקים יוכלו לשרוד". למעשה, %95 מעובדי אל על הוצאו לחל"ת, אחרי כשאלף עובדים פוטרו, כך שהמדינה משלמת כעת בגין מרבית עובדי החברה, כמו יתר החברות המושבתות במשק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר