"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ לחרדים: בלי מבחני מיצ"ב - אין תקציב

התלמידים החרדים נבחנים במתכונת חלקית, וחלקם כלל לא נבחן • העותרים: "לימודי הליבה חשובים לא פחות מהשוויון בנטל"

,עודכן
תלמידים חרדים. התקציב בסכנה. צילום: נתי שוחט

בג"ץ הורה אתמול למשרד החינוך לגבש בתוך 100 ימים מתווה ברור לעריכת מבחני מיצ"ב במגזר החרדי. על פי ההחלטה, אם הבחינות לא יתקיימו יופעלו נגד מוסדות החינוך החרדיים סנקציות, עד כדי שלילת התקציב המוענק להם על ידי המדינה.

ההחלטה ניתנה בדיון בעתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המבקש לחייב לימודי ליבה במרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה, בבתי הספר "בית יעקב" ובמרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל. במהלך הדיון התריע נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בפני עורכי הדין שייצגו את בתי הספר החרדיים כי מוטב "שיתחילו לקחת את העניינים ברצינות, אחרת יהיו לכך השלכות".

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, אמר בתום הדיון: "הטמעת לימודי הליבה בכל מערכות החינוך היא סוגיה גורלית לעתידה של החברה הישראלית לא פחות, ואולי אף יותר, משאלת השוויון בנטל השירות".

מתשובת המדינה עולה כי המצב היום הוא שהמוסדות המשתייכים למעיין החינוך התורני מקיימים בחינות מיצ"ב במתכונת חלקית ביותר - רק בכיתות ה' (ולא בכיתות ב' ו־ח'), ובשני מקצועות בלבד (מתמטיקה ושפת אם, אך לא במדעים ובאנגלית).

בפועל, המוסדות המשתייכים לחינוך העצמאי מסרבים בתוקף לקיים את בחינות המיצ"ב, וממידע שהגיע לידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שהגיע מבוגרי החינוך החרדי, עולה שבמוסדות החרדיים לא לומדים כלל אנגלית וממעטים מאוד ללמוד מדעים, ומכאן ההתנגדות לעריכת מבחני מיצ"ב במקצועות אלה בכיתות ח'.

עמדתו של משרד החינוך, העולה הן מהעתירה הקודמת והן מהעתירה הנוכחית, היא כי צריך לנסות לקדם את העניין בהסכמה ובהידברות, והמשרד מסרב להתחייב להפחית תקציבים ממוסדות שמסרבים לקיים את מבחני המיצ"ב.

מנכ"ל עמותת חִדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "כאשר ייערכו הבחינות ייחשף במלוא מערומיו בלוף תוכנית הליבה במוסדות החרדיים לבנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר