בתקופה זו, כשההורים מסתגרים בבית עם הילדים, זה זמן מצוין להתחיל בתהליך גמילה מחיתולים. לדברי המומחים, גם המעבר לעונה חמימה יסייע לכם לעבור את התהליך בנעימות. אז איך תעשו זאת נכון?
דורית קרייזר, מיילדת ומדריכת הורים, מציינת כי לפני שמורידים את החיתול יש להתכונן לתהליך הגמילה. "לא מתחילים אם אין אחדות דעות בעניין הזה. רק לאחר מכן רוכשים תחתונים, סיר או ישבנון, ונפרדים משאריות החיתולים שיש בבית", היא אומרת.
לדבריה, כדאי להרחיק רהיטים ושטיחים יקרי ערך בתקופת הגמילה. "צריך לדעת מראש שהתהליך כולל גם פספוסים, עבודה של ניקוי ובעיקר סבלנות. יש להבין שהדרכה ולימוד הילד את המיומנות לוקחים זמן".
לשאלה איך יודעים שהילד או הילדה בשלים לתהליך, ואם יש סימנים לכך, עונה קרייזר: "יש שיגידו שהזמן לגמול ילד מחיתולים הוא כשהילד מתחיל להסיר את החיתול או כשהוא מודיע שיש לו פיפי או קקי. אני חושבת שאין גיל שהוא מוקדם מדי ללמד לעשות את הצרכים באסלה. ישנה עדות מחקרית ענפה על אודות היתרונות של גמילה מוקדמת, אבל עדיין רוב ההורים מגיעים למסקנה שהגיע העת לגמול את הילדים מחיתול סביב גיל שנתיים, שנתיים וחצי".
שרון דורמן חג'ג', אחות בטיפת חלב ומדריכת הנקה של שירותי בריאות כללית, אומרת: "התהליך עשוי לקחת כשישה שבועות, והכלל החשוב בהצלחת הגמילה הוא מתן תגמול לפעוטות על הצלחותיהם והתקדמותם בתהליך".
חג'ג' מציינת כי תחילה יש להציע לילד סיר או שירותים, ולבחון את התנהגותו ותגובותיו: "אם הוא מפגין התעניינות ומדבר על השימוש בסיר, סימן שהוא בשל רגשית לתהליך. אם הילד דוחה את הרעיון ומביע התנגדות במילים או בבכי, תצטרכו להמתין עוד קצת לזמן המתאים".
חג'ג' ממליצה לרכוש ספרי ילדים העוסקים בנושא, שאותם תוכלו להקריא לילד או לילדה על מנת שיבינו מעט על התהליך שהם צפויים לעבור. "שחקו עם הפעוט במשחקי דמיון. למשל, מושיבים בובה על הסיר... ורק אז החליפו את החיתול בתחתונים. יש להתחיל את תהליך הגמילה לזמן קצר וקצוב של כשעתיים. במהלך השעתיים הזכירו לילד כל 30 דקות לגשת לשירותים, ובהמשך, עם ההתקדמות, הוא ייפרד בגאווה מהחיתול".
קרייזר מוסיפה שכדאי לגשת עם הילד לסיר או לשירותים ולא לשאול את הילד אם הוא צריך קקי או פיפי. לדבריה: "הסיבה היא שברוב המקרים התשובה תהיה: 'אני לא צריך/צריכה'. למה זה קורה? כי הם עסוקים בדבר אחר, הם רוצים לדחות את ההליכה לשירותים, והם גם בגיל שנתיים הנהדר, שבו רוצים להראות שיש להם דעה. 'אני לא צריך ללכת לשירותים גם אם אתה, ההורה, חושב שכן'".
קרייזר וחג'ג' מבהירות נקודה חשובה - מהרגע שהתחלתם לעלות על רכבת הגמילה, לא יורדים ממנה עד היעד. "כשמתחילים את התהליך - אין להתחרט באמצע. הליכה אחורה בתהליך היא גורם מבלבל", מסבירה קרייזר, "הילדים צריכים לדעת שההורים שלהם יודעים מה הם עושים. זה עניין של אמון וביטחון של הילד בהוריו. יש להסביר להם שמהיום זה כך, ואתם סומכים עליהם מאוד".
חג'ג' מציינת כי לרוב הגמילה הראשונה תהיה משתן, משום שלילד קשה יותר להיפרד מהצואה, שהוא רואה בה חלק מגופו. "לחץ של ההורים בעניין עלול לגרום להתנהגות סרבנית ולעצירות. הילד מביע בצורה זו שהוא זה ששולט בצרכיו, לכן יש לאפשר לו לעשות זאת בקצב שלו. אם הוא מבקש לעשות את צרכיו בחיתול, יש לאפשר לו. לאחר שהוא עשה את צרכיו מומלץ לגשת איתו לשירותים ולהראות לו כיצד 'התוצר' הולך ועובר בשירותים".
מה עם גמילה בלילה?
חג'ג': "ייתכן שהילד ייגמל במהלך היום, ובלילה עדיין יזדקק לחיתול, כאשר הוא מתחיל לקום עם חיתול יבש, אפשר להציע לו להיפרד מהחיתול בשעות הלילה".
ממה כדאי להימנע?
קרייזר: "כשהילד מפספס אין לומר את המשפט: 'א קרה כלום', כי כשהוא עשה את צרכיו בסלון או בכל מקום אחר מהשירותים קרה משהו. הוא ראה והרגיש שקרה. אני ממליצה לא לדבר עם הילדים על מושגים של הצלחה או כישלון".
לעומתה, חג'ג' אומרת: "תנו חיבוק, עידוד, ואפשר פרס קטן כשהפעוט מצליח. אם הוא פספס, אמרו לו שאתם בטוחים שהוא יצליח יותר בפעם הבאה. יש להימנע לחלוטין מענישה והבעת אכזבה בעקבות פספוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו