לא הזמן הנכון לשינויים // אלי סהר
בעולם נורמלי, ליגת העל בכדורסל היתה צריכה לעבור במהלך השנתיים הקרובות ל-14 קבוצות. הגידול בהכנסות המינהלת, בנייתם של אולמות חדשים בעשור האחרון וחדירתם של צעירים בוגרי נבחרות העתודה המצליחות, הם סיבות מספיק טובות לחזור 30 שנה לאחור במנהרת הזמן אל ליגה בת 14 קבוצות, שנפרסת מנהריה וכפר בלום, דרך העמק (גבת, עפולה) ועד אילת.
אולם מגיפת הקורונה, שסופה מי ישורנו, מביאה לפתחנו גם צונאמי כלכלי. עסקים רבים נאלצו לסגור את שעריהם ואחרים צומצמו. במצב כזה, ההכנסות של העיריות מארנונה יפחתו בצורה תלולה. חייהן של חצי מקבוצות ליגת העל תלויים יותר בשולחן ראש העירייה או המועצה האזורית, מאשר במה שתעשינה על המגרש. וכאשר ראש העירייה יצטרך להחליט בעד המשך קיום מוסדות חיוניים בעירו או מוסדות חינוך, על פניה של קבוצת הכדורסל המקומית - ברור מה תהיה ההעדפה.
מכבי אשדוד, לדוגמה, קיבלה העונה 2.4 מיליון שקל וקרטעה כל הדרך למקום האחרון. בניסיונות השיקום היא צוברת חובות, וסגירה לאלתר של הליגה, כך פורסם השבוע, תוביל לפגיעה של קרוב למיליון שקלים לקבוצה ממוצעת בליגה. באשדוד אין אפשרות להעלות את התקצוב לקבוצה בליגת הכדורסל, מאחר שביחס ישר, גם שאר הקבוצות בענפים שונים בעיר יצטרכו לקבל תוספת.
שני סיבובי ליגה ואז סדרות של הטוב מחמישה משחקים? // צילום: עודד קרני
לכן, במצב עניינים זה, הגדלה של הליגה ל-14 קבוצות, כאשר עתידן של שלוש לפחות לא ברור, הוא סוג של ריקוד תימני. צעד קדימה, שניים לאחור. במידה שמגיפת הקורונה תגלוש ח"ו גם לחודשי מאי-יוני, ויודיעו על סגירת ליגת העל, צריך להכריז על עונת 2019/20 כעונה אבודה.
בליטא ובהונגריה, שם הליגות נסגרו, לא נקבעו עולות ולא הורדה אף קבוצה ליגה. נשמת אפו של הכדורסל, להבדיל מהכדורגל, היא הפלייאוף, לכן הליגה שהופסקה באמצע אינה יכולה לקבוע גורלות של קבוצה ולכן העונה לא צריכות להיות יורדות ללאומית, ובמילא גם לא עולות. אם אחת או יותר מקבוצות ליגת העל תכריז בקיץ ש"אינה יכולה עוד", אזי יש להיערך לכך שקבוצה אחת או יותר מהליגה השנייה תחליף אותה.
בסופה שהגיעה אל שערינו, מוטב לשמר את הקיים בליגה הראשונה בשיטה הבאה: 12 קבוצות, שני סיבובי ליגה ואז סדרות של הטוב מחמישה משחקים בכל שלבי הפלייאוף. בד בבד, צריך לדאוג בכל התנופה בשנים הקרובות לפיתוחה של הלאומית.
לנצל את ההזדמנות ולהתרחב // אבי סגל
במשך עונה שלמה (עד שהופסקה בעל כורחה) לא היה ברור אם יהיו יורדת אחת או שתיים מליגת העל ובמקביל אם יהיו עולה אחת או שתיים מהליגה הלאומית, אלא שאז בא משבר הקורונה וקבע עובדות בשטח.
ספק גדול אם ליגת העל תחזור העונה, כך שאין יורדת ובמצב הזה מכבי אשדוד נשארת. הליגה הלאומית הופסקה וכבר הכריזה על שתי העולות: בני הרצליה והפועל חיפה שהיו במקומות הראשונים כשהעונה נעצרה. ככה שכרגע יש לנו 14 קבוצות בליגה הבכירה בעונה הבאה. זה בינתיים על הנייר בלבד כי עוד צפויים מאבקים רבים על הנושא. קבוצות ליגת העל יעדיפו כמובן להימנע מהגדלה ל-,14 כי המשמעות תהיה שהנתח הכללי שלהן בהכנסות יקטן, אך יכול להיות שהמציאות תכתיב להן את זה גם בניגוד לרצונן.
אבל מתוך מחשבה על טובת הכדורסל הישראלי ולא על טובתה של קבוצה כזו או אחרת, לדעתי חשוב וצריך להגדיל את הליגה ל-14 קבוצות עם שתי עולות ושתי יורדות. נקלענו למשבר לא פשוט, אך לפעמים מצבים כאלו הם דווקא אופציה לניצול הזדמנויות. וזו הזדמנות שצריך לנצל.
הפועל ירושלים חוגגת. שולטת יחד עם מכבי ת"א // צילום: אלן שיבר
הליגה הלאומית שמטפחת הרבה צעירים זקוקה לדחיפה גדולה. מעבר קבוע לשתי עולות (לא כמו העונה הנוכחית כשהמצב לא היה ברור ונשאר לא ברור) יכול לשדרג משמעותית את ליגת המשנה שלנו, כך שיהיה לנו עוד מוקד עניין חשוב בכדורסל הישראלי. זה ייתן לקבוצות נוספות, גם כאלה שנמצאות כיום בליגה השלישית, לאן לשאוף בעתיד. זה נותן אופק. להבדיל, גם ביורוליג החליטו מהעונה על הגדלה של העולות מהיורוקאפ ליורוליג מאחת לשתיים כדי לייצר לעוד קבוצות פתח להגיע למפעל הבכיר.
הטענה שהגדלת הליגה תוריד את הרמה לא נכונה. הקבוצות שיעלו לא יהיו פחות טובות מהחצי התחתון של ליגת העל, בטח כשמסתכלים על העונה האחרונה שהיתה בשליטה מוחלטת של מכבי ת"א והפועל ירושלים וכל היתר הרחק מאחור. הגדלה דווקא יכולה להוסיף עניין.
כמו כן, ליגת העל תגיע לעוד מקומות ברחבי המדינה. מה רע בכך שבעתיד הקרוב נראה קבוצה היסטורית כמו הפועל גליל עליון עם האולם המיתולוגי בכפר בלום חוזרת למרכז הבמה? המשמעות של שתי קבוצות נוספות היא עוד דקות יקרות לעוד שחקנים ישראלים.
ומה בנוגע לשיטת המשחק? הפתרון פשוט: שני סיבובים בעונה הסדירה (26 משחקים), סדרות פלייאוף (עדיף כמובן הטוב מ-5) מרבע הגמר עד הגמר, כולל. קחו את ההזדמנות, קחו את השינוי.
אולי מעז ייצא מתוק.
