"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ענו על השאלון - וסייעו במאבק בקורונה

יוזמה חדשה של שלושה חוקרים מציעה מילוי שאלונים אודות תסמינים שיסייעו לנבא ולאתר מראש את אזורי התפרצות הקורונה

,עודכן
צעירה עם מסכה בירושלים // צילום: אורן בן חקון

יוזמה חדשה של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן מציעה לנבא ולאתר מראש את אזורי התפרצות הקורונה באמצעות מילוי שאלונים של תסמינים מצד כלל האזרחים.

לפי החוקרים, פרופ' ערן סגל ופרופ' בנימין גיגר ממכון ויצמן למדע ופרופ' יובל דור מהאוניברסיטה העברית, התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים של הדבקות ועל כן זיהוי מוקדם של הצבירים יכול לאפשר להאט את התפשטות הנגיף. לצורך זיהוי הצבירים, פותח, בשיתוף פעולה עם רופאים במשרד הבריאות, שאלון שנועד להעריך התפתחות של תסמינים הנגרמים מהנגיף. לדברי החוקרים,הם מעוניינים לרתום את אזרחי ישראל, ולבקש מכל אזרח למלא, או שימלאו עבורו, את השאלון פעם ביום.

את השאלון ניתן למלא בכתובת:http://predict-corona.org

לדברי החוקרים, מידע כזה יכול לעזור למשרד הבריאות באיתור מוקדי ההתפשטות והחולים מהר יותר, לאפשר תמונת מצב עדכנית של מספר האנשים בכל אזור שפיתחו תסמינים, להשיג ניבוי של מוקדי ההתפשטות הבאים מספר ימים לפני שהם פורצים, הערכה של יעילותם של פעולות ריחוק חברתי שונות שננקטות בהורדת התסמינים. עוד הם מציינים כי בעזרת כלי זה משרד הבריאות יוכל להחליט באילו אזורים להחמיר ובאילו אזורים להקל בצעדים של ריחוק חברתי.

צעירה בירושלים מתגוננת עם מסכה // צילום: אורן בן חקון
צעירה בירושלים מתגוננת עם מסכה // צילום: אורן בן חקון

שלושת החוקרים מציינים כי אין בשאלון זה כדי לאבחן הידבקות בנגיף. כמו כן, השאלון אנונימי וכל הנתונים ישמשו אך ורק לצורך מעקב אחרי התפשטות הנגיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר