"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקורונה: אתם שאלתם, המומחה ענה

מומחה למחלות זיהומיות ב"שיבא" ענה על שאלותיכם • מה קורה לנשים הרות ומי צריך מסכות? • מיוחד לגולשי "ישראל היום"

,עודכן
רן רזניק עם פרופ' לשם באולפן "ישראל היום"

חווים קשיים בצפייה? הקליקו כאן

פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, הגיע היום (שני) לאולפן "ישראל היום" והשתתף בשידור החי כדי לענות על כל השאלות שלכם בעניין התפשטות נגיף הקורונה בארץ.

בצל בהלת הקורונה, נשאלת השאלה למה נגיף הקורונה מפחיד את רשויות הבריאות בעולם, כשכל שנה אנחנו נפגעים ממילא בשפעת עונתית.

פרופ' לשם: "מאז התפרצות הסארס מכינים תוכניות למגפה עולמית. החשש הוא בשני תחומים: חשש שמערכות בריאות יקרסו כי מערכות הבריאות בעולם המודרני עובדות בתפוקה מלאה בשגרה, קשה להן לטפל היטב עם עלייה במספר החולים. החשש השני הוא קריסה כלכלית. המגפה הזו מביאה לצעדים שיש להם השפעות כלכליות כבדות".

מה החששות מהנגיף עצמו? ספר לנו מה אנחנו יודעים עד עכשיו.

"הקורונה מדבק יותר משפעת, בערך בחמישים אחוז. לא מדובר בחצבת שכל מי שנמצא באולם או בחדר יידבק. אבל בווירוס הזה אם היית יותר מרבע שעה, מרחק צמוד מאוד, פחות משני מטר מחולה, יש לך סיכוי להידבק. כאשר לא ננקטים צעדים. אנחנו רואים מהר מאוד כיצד ספר החולים בקהילה עולה (במדינות אחרות)".

"ההערכה היא שמדי חורף עשרה אחוז מהאוכלוסייה לוקים בשפעת, אבל 30 אחוז מהילדים. ילדים קשה להם לא להידבק ולכן הם מנוע להפצת מגפות בקהילה".

"המאפיין השני הוא שהנגיף פוגע בצורה קשה עם סיכון לתמותה באוכלוסייה מבוגרת ובאוכלוסייה עם מחלות רקע. אם שפעת עלולה להרוג אחד לאלף בכלל האוכלוסייה, או אחד למאה מבוגרים חולים, הווירוס הזה קטלני פי 10 יותר משפעת. אנחנו יודעים שאנשים מעל גיל 70, אחוזי התמותה עלולים להגיע לעשרה אחוזים במצבים שבהם מערכת הבריאות מוצפת. אבל מילת הרגעה: מדינות שמצליחות לשלוט בקצב ההתפשטות, שיעור התמותה, גם אצל המבוגרים - נמוך יותר".

מה קורה באשר לנשים בהריון?

"כל מחלה בהריון, יכולה להוות סיכון בהריון. גם שפעת. גם בווירוס הזה, עדיף לאישה לא ללקות במחלות ויראליות. אבל אנחנו לא רואים עדויות שנשים בהריון מפתחות מחלה קשה במיוחד מהקורונה הזאת. כרגע זה מה שידוע לנו. זה לא הרבה. אין סיבה לנשים להיות בחשש מיוחד דווקא מהמחלה הזאת".

אולי תציין עוד מאפיין שאנחנו לא יודעים על הקורונה כי הוא נגיף חדש.

"יש שאלות שאנחנו באמת עדיין לא יודעים לענות עליהן כמו לדוגמה: אם הווירוס ישתנה מספר חודשים לאחר שנדבקת פעם אחת, הנוגדנים שפיתחת כבר לא יגנו. אנחנו עדיין לא יודעים אם אפשר להידבק בווירוס הזה מספר פעמים. אנחנו אפילו לא יודעים כמה זמן הוא יהיה איתנו. בעוד שהסארס פשוט נעלם לאחר פחות משנה, הוא היה בין פברואר לנובמבר ונעלם לגמרי, הווירוס הזה ייתכן שיישאר איתנו לתמיד, אולי כעוד סיבה לדלקת ריאות".

תוכל להסביר על דרכי ההעברה?

"עיקר ההעברה היא בין אדם לאדם, במגע ישיר או בשיעול קרוב. מגע זה אומר שאני חולה, השתעלתי ליד ולחצתי לך את היד, ואז העברת אותו לפה, לעין או לנחיר (וכדומה). השיטה השנייה היא 'טיפתית'. הטיפות האלה הן הטיפות הקטנות שעפות בזמן שיעול וטווח התעופה שלהן הוא לא יותר משני מטר".

איזה עוד דרכי הדבקה אנחנו מכירים?

"הצוות הרפואי שמטפל בחולים, מבצע פעולות שמייצרות רסס עדין, והוא חשוף להדבקה דרך האוויר. לכן הם צריכים את המסכות שאנחנו מכירים. אלה מסכות שלא קל להיות איתן. ואדם מהיישוב שלא מאומן ללבוש אותן, הוא עלול להיות בסיכון כי כל הזמן תזוז לו המסכה והוא ייגע בה".

אז מי צריך מסכות?

"מי שצריך מסכות אלה אנשים שמטפלים בחולים מפני שהיא מסננת את הטיפות שאנחנו מדברים עליהן, בתנאי ששטפת פנים. צריך מיומנות. אם אתם מטפלים בחולים, השתמשו במסכה. בבית החולה צריך להיות עם מסכה".

לגבי הבידוד, אמר פרופ' לשם: "ההמלצה היא להישאר בחדר הבידוד עם חלונות מאווררים ושירותים נפרדים. אבל אם אין ברירה וחייבים לצאת, אז כשבני הבית לא נמצאים ולשמור על הגיינה ולנקות אחרי כל מגע באקונומיקה".

עוד בנושא

מהו משק לשעת חירום?

מהן התקנות לשעת חירום?

ארה"ב: חיסון לקורונה עובר לניסויים בבני אדם

"המסכה הפכה לחברה הכי טובה"

בקרוב בישראל: ערכה שתשלש את כמות הבדיקות לנגיף הקורונה

החולה בילה במסיבות - אלפים ייכנסו לבידוד | פרסום ראשון

"ישראל היום" עושה סדר: כל החולים, כל המסלולים

בתוך כך, מספר חולי הקורונה בישראל עלה הלילה (שני) מ-213 ל-250. ארבעה מהחולים מאושפזים במצב קשה. בין החולים שפרטיהם פורסמו אתמול ישנהמנהלת מחלקה באיכילוב שאובחנה, במה שגרר בידוד של אנשי הצוות הרפואי שבאו עימה במגע וכן של כמה מטופלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר