"קול קדומים": הרפתקה בטעם של פעם

"קול קדומים", בכיכובו של הריסון פורד, הופך את ספר ההרפתקאות הברוטאלי והעל־זמני של ג'ק לונדון לסרט ילדים סנטימנטלי, סטרילי ועתיר גרפיקה ממוחשבת, שנאמן לערכי המותג של וולט דיסני. כמות האלימות הופחתה באופן משמעותי, וכך גם יתר המידות הרעות שזכו למקום מרכזי בספרו הקלאסי של לונדון (שראה אור בראשית המאה ה־20, ושכבר זכה למספר עיבודים קולנועיים). זה נשמע מבאס, אני יודע. אבל באופן משמח ולא צפוי, למרות עבודות הריכוך והחיטוי שבוצעו במקור הספרותי, התוצאה דווקא מהנה, ואפילו קצת מרגשת.

במרכז העלילה ניצב כלב גדול, חמוד ומפונק בשם באק, שנחטף מביתו המרווח בקליפורניה ונשלח לצפון קנדה הקפואה כדי להיות כלב מזחלות. השינוי הקיצוני לרעה במצבו של גיבורנו מאלץ אותו להתאקלם במהירות למציאות החדשה והמאתגרת, ועד מהרה הוא לומד את המלאכה, הופך למנהיג הלהקה וזוכה לאמונם של בעליו החביבים (עומר סי וקארה ג'י, בתור צמד דוורים).

משם מתגלגל באק הלאה ומוצא את עצמו תחת בעלותם של שלושה מחפשי זהב מרושעים וטיפשים (שמונהגים בידי דן סטיבנס המשופם), ולאחר תקופה קצרה וטראומתית בחברתם, הוא פוגש בת'ורנטון (פורד), גבר מבוגר ושבור לב שברח לאלסקה כדי להשתכר ולשכוח את ילדו המת. לאחר חצי ראשון דינמי ומוצלח שגדוש בהתמודדויות מסעירות עם איתני הטבע ועם טבע האדם, מערכת היחסים בין הזקן השתיין לבין באק מאכלסת את רוב החלק השני של הסרט. הדבר מאפשר לפורד להגיש הופעה חשופה וקצת יותר מושקעת מבדרך כלל (הוא אפילו בוכה), ומספק לבמאי כריס סנדרס הזדמנות להאט מעט את הקצב ולהעלות את מפלס הקיטש.

בדומה לגרסת הלייב אקשן של "מלך האריות", גם כאן כל החיות - כולל באק - נוצרו באמצעות מחשב. מלבד כמה רגעים חטופים שבהם האפקט אינו משכנע באלף אחוז, קשה לומר שזה מפריע במיוחד, ועד כמה שזה נשמע מטורף, ילדים כלל אינם צפויים לשים לב להבדל. "קול קדומים" רחוק מלהיות סרט חובה, אבל אם חשקה נפשכם בהרפתקה בטעם של פעם שעושה שימוש באפקטים המשוכללים ביותר שבנמצא על־מנת להמיס את הלבבות של ילדיכם כמו מרשמלו, נראה לי שמצאתם את מה שאתם מחפשים.

"קול קדומים", ארה"ב 2020

ציון: 6