אינפלציה ואבטלה - מחלות של העולם הישן

אולי אחרי המשבר הבא, הבנקים המרכזיים בעולם ישאבו לגיטימציה לשנות את המודלים הישנים. כמו למשל את אותה "עקומת פיליפס", שבמקור הראתה את הקשר ההפוך שבין עליית השכר (הנומינלית) לבין האינפלציה, ובהמשך עודכנה לקשר ההופכי שבין האינפלציה בכלל לבין שיעורי האבטלה. המחקר הזה, כמו יתר המחקרים הכלכליים, מוצאים חוקיות בעבר ומנסים ללמד משהו על העתיד.

אלא שמהפכת הדיגיטל היא באמת מהפכה ולא רק ביטוי, ואחריה המודלים הישנים כבר לא עובדים באותו האופן. כבר אי אפשר להראות קשר הופכי בין אינפלציה לאבטלה. הוא לא קיים. אין אינפלציה ואין אבטלה - לא רק בישראל, גם ביתר המדינות המפותחות בעולם. כיום זה עובד רק בשווקים סגורים, כמו באפריקה, דרום אמריקה וחלק מאסיה. שם אם משחררים יותר אשראי לשוק הפעילות אכן גדלה, שוכרים יותר עובדים והמחירים עולים.

עוד בנושא:

באיזו עיר יש הכי מעט אבטלה?

"חשש מחזרת האינפלציה לכלכלה האמריקנית"

"צמיחה יפה, אבטלה נמוכה ותמ"ג גבוה"

בשוק המאוד משוכלל שנוצר כיום זה עובד אחרת. יציבות המחירים לא מבטאת מחסור בביקוש, אלא היצע מגוון ושוק הרבה יותר גדול. כיום אין בעיה להזמין מוצרי מזון וטואלטיקה באופן דיגיטלי, ממדינות מעבר לים. הצרכנים הפכו להיות גמישים יותר בביקוש, וכשמוצר שהם ביקשו יקר - הם קונים תחליף, כי יש הרבה כאלה. בשוק משוכלל מאוד גם אין בעיה של תעסוקה.

ההפך הוא הנכון - יש מחסור בעובדים. בחקלאות, בתעשייה ובשירותים העולם המערבי מיצה את כוח העבודה ומחפש עובדים זרים ותחליפים טכנולוגיים לעבודה אנושית. ייתכן מאוד שהשמרנות של הבנקים המרכזיים היא חלק ממנגנון ההישרדות שלהם. ייתכן מאוד שבעולם החדש לא יהיה בהם צורך.