"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מהחלון בספינה אנחנו רואים אמבולנסים כל יום"

בני הזוג שלווה ושמעון דהן, הכלואים על סיפון הספינה "דיאמונד פרינסס" ביפן, מספרים על הגעגועים ועל הפחד

,עודכן
בני הזוג שלווה ושמעון דהן // בני הזוג שלווה ושמעון דהן

בשיחת טלפון מהספינה שבה הם כלואים משתפים בני הזוג שלווה ושמעון דהן את "ישראל היום" בתחושות, במחשבות ובעיקר בגעגועים.

"אנחנו מתגעגעים לילדים שלנו, זאת הנקודה הכי רגישה שאנחנו מדברים עליה", מספרת שלווה, "הילדים, הנכדים, אבא שלי, האחים, האחיות וכל המשפחה המורחבת. אנחנו משפחה מלוכדת מאוד, ומתגעגעים לימי שישי כשהנכדים, הכלות, החתנים והילדים באים אלינו.

בני הזוג מספרים: "היום הנכדה התקשרה ואמרה שהיא מתגעגעת, אנחנו רוצים לעשות קידוש עם כולם, אני לא מצליחה לעצור את הדמעות, אנחנו רק רוצים לחבק את הילדים שלנו ואת המשפחה - כל המשפחה. אין לנו דבר יקר מזה בעולם, וברגעים כאלה אתה מבין ששום דבר לא חשוב יותר מהמשפחה שלך - זאת המתנה הכי גדולה שאנחנו מקבלים במהלך החיים".

בעלה שמעון מוסיף כי "אנחנו כבר חודש ימים בחו"ל, ובדרך כלל הנכדים נמצאים אצלנו בכל שבת עם הילדים, שרים שירי שבת, אוכלים וצוחקים. אנחנו ממש קרועים מגעגועים כי אנחנו קשורים אליהם מאוד ולא יכולים לחכות כבר עד שנחבק אותם שוב. אני מתגעגע מאוד למקום העבודה שלי שבו אני עובד כבר 38 שנה, יקב טפרברג, כל העובדים מתקשרים אלי, הבעלים לא מפסיק לחזק אותי, הם כמו משפחה בשבילי וכולם דואגים לנו כל הזמן".

"אני מחכה מאוד לחזור לארץ ולחגוג איתם. המשפחה מתקשרת כל היום, וכך גם החברים מהעבודה וכל מי שמכיר אותנו גם כן. אנחנו מראים להם שאנחנו חזקים אבל זה לא תמיד פשוט - אנחנו רואים עשרות ניידות אמבולנס שמפנות חולים מדי בוקר, רואים את זה מהחלון, מזל שלפחות אני עם אשתי, הבן־אדם שהכי קרוב אלי. אנחנו מחכים שכל זה יסתיים כבר - חולמים על קידוש עם המשפחה המורחבת כשכולם בריאים ושלמים, אין יקר מזה בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר