בסרט "הזדמנות שנייה", תרגום קלוקל של "The Blind Side", מתואר סיפורו האמיתי של שחקן פוטבול שמתקדם ממקום של ילד שמן ודחוי - בזכות החום והדרבון של משפחתו המאמצת - עד לקבלתו ל־NFL. אם עדיין לא צפיתם, רוצו לעשות את זה.
יש מעט מאוד קווים מקבילים בין מייקל אוהר, שעל חייו מבוסס הסרט, לבין דני אבדיה, אבל קטע אחד בסרט מאוד מעניין ומשותף: רגע ההצהרה. אצל אוהר היה זה מהלך במשחק תיכון שבו הוא דוחף וגורר את המגן הנגדי שעליו הופקד לאורך מגרש פוטבול שלם, ובסופו של דבר משליך אותו אל מעבר לגדר. הווידאו של 30 השניות האלה הופץ לכל המאמנים בליגת המכללות - ומשם נסללה דרכו למלגה ולמשחק מקצועני.
בעולם הספורטיבי שבו המדיה היא חזות הכל, היי לייטס הוא שם המשחק, מהלך אחד מבריק שמשודר מסביב לעולם ולשעון יכול לקצר את הדרך לתהילה באופן דרמטי.
.jpg)
אבדיה מול אלבה, בשבוע שעבר // צילום: אלן שיבר
בערב שישי עשה דני אבדיה את הקפיצה הגדולה הזו, תרתי משמע. הדאנק האדיר על הראש של דאטומה, בזמן אמת תחת לחץ של משחק קריטי לשתי הקבוצות, משודר כבר מחוף לחוף בארה"ב, ייכנס לעשיריית המהלכים של Sport Center, ובוודאי כבר הקפיץ אותו בתחזית הדראפט כמה מקומות למעלה. רגע ההצהרה. הראיון באנגלית המושלמת אחרי המשחק הוסיף עוד כמה נקודות דירוג.
אבל אם לצלול לעומק המשחק, מתחת לדאנק ההצהרה יש גם התקדמות אמיתית ביכולתו של אבדיה, שיפור מתגלגל בסדרה הנדסית. זה היה שבוע של קפיצת מדרגה משמעותית: הכפלת מספר הדקות, שיאי נקודות, ובעיקר הפיכה לחלק אינטגרלי וחשוב במערך של הקבוצה. וכמו שעודד קטש התחיל לפרוח אחרי הפציעה של גיא גודס, כך אבדיה בעצם תופס את המקום של הפורוורד המוביל של מכבי, אחרי הפציעות של עומרי כספי ויובל זוסמן, מהווה את הפנים הישראליות שלה ומצדיק את מיקומה בתל אביב.
.jpg)
אבדיה מרחף. ביטחון מרשים // צילום: אלן שיבר
דני יודע שהוא שייך
שחקנים מתקדמים בקריירה שלהם דרך הרמות השונות: מהיסודי, דרך התיכון, קבוצת הנוער, בוגרים וקולג', אירופה, חלקם לאן.בי.אי. הרגע המשמעותי בחיי שחקן, בכל רמה שאליה הוא מגיע, הוא השנייה שבה הוא מבין שהוא מספיק טוב - ויותר - לרמה הזו. לא מקווה, לא חושב, אלא יודע שהוא שייך.
דני אבדיה הוכיח לנו ולעצמו שהוא לא רק שייך, אלא ממש עילוי, והמהלך המרשים שלו היה השלשה עם הסטפ־בק שהזכירה קצת את לוקה דונצ'יץ', וזאת אחרי שתי החטאות קודמות.
הביטחון, היכולת הפיזית, הריכוז המנטלי והביצוע המושלם. הקפיצה של אבדיה על אות'לו האנטר אחרי סל הניצחון והאושר העצום בעיניים הגיעו מתוך תחושת השייכות המרעננת הזו.
אבדיה צריך להתחיל לשחק עכשיו כאילו שהוא כוכב שהרגע חזר מהאן.בי.אי, ולא כמו מישהו שנמצא בדרך לשם. לטעת בתודעה שהוא שייך לרמה ההיא באופן טבעי. זו תהיה סלילת דרכו לתהילה. ואנחנו נשמח להיות חברים טובים לדרך וליהנות ממנו, כל זמן שהוא פה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
