"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אבו מאזן מוביל את הפלשתינים בדרך ללא מוצא

ההנהגה הפלשתינית נותרה בלא קלפים וללא אופציות פעולה • גם פנייה לקהילה הבינלאומית לא תועיל כשהנשיא טראמפ מתייצב לצד ישראל • פרשנות

,עודכן
אבו מאזן //צילום: אי.פי

מותיר מאחוריו אש שאותה הצית בנאומיו הלוחמניים, ממריא אבו מאזן לעצרת האו"ם בניו יורק, לעשות את מה שהוא טוב בו יותר מכל דבר אחר, לנאום בפני נציגיה של הקהילה הבינלאומית ולבקש אחר תמיכה, שאותה לא מצא עד כה, לא בקרב הרחוב הפלשתיני ולא בעולם הערבי הסובב אותו.

אין מה לקנא אפוא באבו מאזן ובחבריו להנהגה הפלשתינית. הללו נותרו בלא קלפים וללא אופציות פעולה. פנייה לקהילה הבינלאומית לא תועיל נוכח התייצבותו החד־משמעית של ממשל טראמפ לצידה של ישראל. למען האמת, אין מדובר רק בטראמפ ובממשלו, שהרי מרבית מדינות העולם נמנעו מלשלול את תוכנית טראמפ, ובוודאי אינם רואים בה עילה לשבירת הכלים שבה מאיים אבו מאזן.

בישראל יש הטוענים כי טראמפ ונתניהו הותירו בפני הפלשתינים רק דרך אחת, דרך האלימות. אבל אבו מאזן יודע טוב מהם שדרך זו נועדה לכישלון ולא תביא לשום תוצאות. שהרי קשה להניח שמה שנכשלו הפלשתינים להשיג בימי האינתפאדה של ראשית שנות האלפיים, שהותירו יותר מ־1,000 ישראלים הרוגים, הם יוכלו להשיג כיום נוכח עליונותה הביטחונית והמודיעינית של ישראל.

לכן, כמו תמיד מתמכרת ההנהגה הפלשתינית לתקוות שווא ותולה יהבה הן על הקהילה הבינלאומית אבל גם על שינוי שיתחולל בישראל או בארה"ב בעקבות הבחירות הקרובות בשתי המדינות. כמו תמיד מעדיפים אפוא הפלשתינים לחיות, מתוך בחירה, בין נאום בעצרת או"ם לנאום במושב של מועצת הביטחון, ובין בחירות לבחירות, ולגלות ולהתאכזב בכל פעם מחדש שדבר לא קרה.

עוד בנושא:

יוזמה משותפת: אולמרט ואבו מאזן נגד עסקת המאה

נחשף: מה באמת חושב אבו מאזן על טיבי ועודה?

חמאס נגד אבו מאזן: "לעבור מדיבורים למעשים"

בעצם הקלף היחיד שנותר בידי אבו מאזן, פרט לחזרה לשולחן משא ומתן שכנראה אינה אופציה עבורו, הוא לאיים בפירוק הרשות. אבל מהלך שכזה יסיג את הפלשתינים שנות דור לאחור. לחלופין הוא יכול לאיים, בלא להתכוון לכך באמת באלימות, אלא שהבעיה היא שהצעירים בשטח לא תמיד מבינים את עומק כוונותיו של הראיס, והתוצאה עלולה להיות גלי אלימות, הגם שרחוקים מאוד מאינתפאדה של ממש, אבל שגם את מחירם ישלמו בראש ובראשונה הפלשתינים.

מוביל לדרך בלי מוצא? // צילום: איי. פי

כך או אחרת, גם כשלא עושים מאומה פרט לדבר ולנאום, הרי שלאי העשייה יש דינמיקה משלה. אי אפשר לתחזק את הרשות ואת התנועה הלאומית הפלשתינית רק על בסיס של נאומים, חלומות וציפייה לתוצאות הבחירות. בסופו של יום הרשות עשיה להתפרק. התוצאה תהיה נהירה של הפלשתינים אל הישראליות והאזרחות הישראלית, וכך ייזכר אבו מאזן כמי שדחף את הפלשתינים להפוך לישראלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר