"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדאיג: עובדים קשה? אתם בסיכון גבוה להשמנה

מחקר חדש: אנשים שעובדים יותר מ־40 שעות בשבוע מעלים את הסיכון שיסבלו מהשמנת יתר • נקודת אור: שיפור בנתוני ההשמנה בקרב ילדים בישראל

,עודכן
"העבודה הרבה משבשת את מנגנוני הרעב" // צילום: GettyImages

עובדים יותר מ־40 שעות בשבוע? אתם בסיכוןלסבול מהשמנה.מחקר אמריקני מצא כי אנשים שעבדו 40 שעות בשבוע ויותר היו בסיכון גבוה ב־40% לסבול מהשמנת יתר מאשר מי שעבדו פחות מ־40 שעות.
במחקר נמצא ששעות עבודה מרובות היו גורם סיכון עצמאי להשמנה, גם ללא קשר למשתנים דוגמת השכלה או פעילות גופנית. עוד עולה מהמחקר כי בעלי השכלה תיכונית היו בסיכון גבוה ב־38% להשמנה, ובעלי השכלה גבוהה בסיכון גבוה ב־42% להשמנה.

המחקר נערך על ידי ה־NIH, המכון האמריקני הלאומי לבריאות, וכלל 2,581 משתתפים. התוצאות פורסמו בגיליון ינואר של כתב העת "american journal of health promotion".

החוקרים האמריקנים סבורים שההסבר לקשר ביןריבוי שעות עבודהלהשמנה נעוץ בכך שאנשים עוסקים בעבודות שהן פחות פיזיות מאשר בעבר, ושהשילוב בין פעילות גופנית נמוכה לצריכת אוכל מעובד, שהפך להיות זול, מרחיבה את הפער בין הצריכה וההוצאה הקלורית. לישראלים יש סיבה עיקרית לדאגה: לפי דו"ח של ה־OEDC שפורסם לאחרונה, הישראלים עובדים שעות רבות - יותר מ־40 שעות עבודה בממוצע בשבוע. זאת לעומת הולנד, לדוגמה, שם עובדים 26 שעות עבודה בשבוע בממוצע בלבד.

"אין קשר לפעילות גופנית"

לדברי ד"ר רז הגואל, מומחה ברפואת משפחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה: "המחקר מראה כי שעות עבודה מרובות מעלות את הסיכון להשמנה, ללא קשר לפעילות גופנית וכגורם סיכון עצמאי להשמנה. להערכתי, שעות עבודה מרובות גורמות לכך שאין לנו זמן לפעילות גופנית, וגם המנוחה מתבצעת בשכיבה ולא כפעילות. בנוסף, העבודה המרובה משבשת את מנגנוני הרעב והשובע.

"אנחנו שוכחים לאכול ושוכחים אתהצרכים הבסיסיים שלנו.חשוב לאכול כשרעבים, להקשיב לגוף ולצרכים ולא לדחות אכילה. גם כשהמנגנונים האלו נפגעים, אפשר להחזירם לבסיס".

מנתונים שהתפרסמו על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות עולה כי בישראל יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת (כ־62% מהגברים ו־55% מהנשים בגילי 20-64) סבלה ב־2018 מעודף משקל והשמנת יתר.

עוד נמצא כי גברים ונשים במצב סוציו־אקונומי נמוך סובלים יותר מהשמנת יתר: 25.7% גברים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך סובלים מהשמנה, לעומת 16.8% מהגברים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. בקרב נשים: 34.8% מהנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, לעומת 15.5% בקרב נשים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. עם זאת, בקרב ילדים נרשמה השנה, לראשונה, מגמת שיפור בשיעור השמנת יתר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר