השקעה נמוכה - רק לכאורה

באופן רשמי נראה שההשקעות של ישראל במחקר ופיתוח החלל מפגרות אחר ההשקעות בעולם. מדינות ה־OECD משקיעות בממוצע 2.5% מהתוצר שלהן על מו"פ בתחום, ארה"ב משקיעה 3.9% וישראל 0.7%.

סין מגבירה את ההשקעות שלה בתחום בעשור האחרון, מתוך נחישות לעלות על ההשקעות של ארה"ב. רשמית ישראל משקיעה 2.8 מיליארד שקל בשנה בתחום, ואף שזה לא מעט כסף, נכון להוסיף לו "בלבד", כי כאמור, באופן יחסי זה לא הרבה. את הנתונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל שבוע החלל.

אבל לישראל יש יכולת שיגור לוויינים, וגם מסחרית היא מיוצגת בחלל פי כמה מגודלה. התשובה לתעלומה הזו נכונה לתחום הטכנולוגיה העילית בכלל, שלכאורה ישראל מצליחה להשיג בו מקום של מעצמה, למרות השקעה אזרחית לא גדולה יחסית.

התשובה היא כמובן מערכת הביטחון. למעשה, כמו במדינות העולם, חילות האוויר מכוונים לשמיים ולא עוצרים באטמוספירה. חקר החלל חשוב ונושא פירות בכל תחומי חיינו. רבים מהפיתוחים שנועדו לתת פתרונות לתנאים הייחודיים בחלל, לרבות תקשורת, אנרגיה וחקר החומרים, משרתים אותנו אפילו ברכיבה על אופניים ממתכות ייחודיות שפותחו לאותן מטרות. המובילות בתחום נותנת לישראל מקום של כבוד בעולם והופכת אותנו לשותפים אסטרטגיים של מדינות גדולות וחשובות, כמו איטליה.