בקרוב: ישראל ואיטליה בשיגור ייחודי לחלל

בסוף חודש מארס הקרוב יתבצע שיגור ייחודי לחלל, לשם בחינת ניסויים רפואיים בעלי פוטנציאל פורץ דרך.
המיזם משותף לישראל ולאיטליה, ששיתוף הפעולה ביניהן בחלל הוא חלק מהידוק היחסים בין המדינות גם בתוך האטמוספירה. פחות מחודשיים לפני השיגור המשותף ביקר בארץ נשיא סוכנות החלל האיטלקית, ג'ורג'יו סקוצ'ה, שהיה אורח הכנס הבינלאומי ה־15 ע"ש אילן רמון במסגרת שבוע החלל הישראלי, של משרד המדע והטכנולוגיה.
השיגור משותף לחברת "ספייס פארם" הישראלית ולחוקרים משתי המדינות. ספייס פארמה נחשבת לפורצת דרך בתחום ביצוע ניסויים מעבדתיים בחלל בתנאי מיקרו־כבידה. החברה פיתחה מעבדה ממוזערת אשר מתאימה לשיגור על גבי ננו־לוויין ומופעלת אוטונומית.
שניים מהניסויים הם של הטכניון, אחד של ביה"ח תל השומר והרביעי של האוניברסיטה העברית בירושלים. אחד הניסויים, למשל, הוא פרי מחקרם של פרופ' ג'וז'פה פליני מאוניברסיטת בולוניה באיטליה ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון, ותכליתו לבחון התנהגותם בחלל של חומרים אנטי־בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית. היות שאין צוות אסטרונאוטים על הלווין, הכל ינוהל בשלט רחוק מכדור הארץ.

"הניסוי הזה הוא לא רק דוגמה נהדרת ליחסים ההדוקים בין המדינות, אלא גם מהווה פוטנציאל עסקי משמעותי ביותר", אומר סקוצ'ה בראיון מיוחד ל"ישראל היום", ומוסיף: "איטליה וישראל צועדות יד ביד כבר שנים ארוכות, והמגמה הזו רק תלך ותתעצם. איטליה מתעניינת מאוד בכלכלת החלל וטכנולוגיית החלל, ורואה בחלל שדה חדש להזדמנויות עסקיות. טבעי עבורנו לפנות לישראל, שמצויה בתחום זה שנים רבות ויש לה ניסיון וגישה נכונה ליזמות ולחלל החדש".

מה הייחודיות של ישראל בתחום החלל?

"ראשית, זה בהחלט נכון מה שאומרים עליכם: אתם 'סטארט־אפ ניישן', והשם שלכם הולך לפניכם בכל העולם. אתם מטמיעים חינוך טכנולוגי וגישה חיובית ליזמות ולחלל בפרט כבר מגיל צעיר, בבתי הספר, ואין ספק שאתם קוטפים את הפירות בשלבים מאוחרים יותר".

לשאלה אילו הזדמנויות עסקיות צופן העתיד בתחום החלל, ובפרט בשיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה בתחום, עונה סקוצ'ה: "השמיים הם ממש לא הגבול, תרתי משמע. נכון להיום, תעשיית החלל העולמית מוערכת ב־50 מיליארד דולר, והיא גדלה בקצב של 7% בשנה. אומרים שפוטנציאל הגידול יכול להגיע גם לחצי טריליון, כלומר פי 10 מהיום. אנחנו מדברים על מחקר ופיתוח הדדי - גם טכנולוגיות שמיועדות לחלל ועוברות התאמה לשימוש יומיומי; ומנגד, ברבות השנים, המסע לחלל יוזל ויותר אנשים ירצו לטוס לחלל, אבל אופי המסעות יהיה שונה וידרוש פיתוחים בהתאם".

תרצה לראות גידול במספר אנשי העסקים הישראלים באיטליה?

"בהחלט. כבר עכשיו, כשאיטלקים שומעים את המילה 'ישראל', הם חושבים גם על ההזדמנויות העסקיות, ואנחנו רוצים שזה יקרה גם בכיוון ההפוך. אנחנו מקיימים שיתוף פעולה כיום עם המוסדות האקדמיים בישראל, וגם חברות פרטיות שלנו משתפות פעולה עם 'רפאל' וחברות נוספות שלכם. הכלכלה היא דרך נהדרת לחיזוק יחסים דיפלומטיים".

סוכנות החלל האיטלקית חוותה מהפכה בשנים האחרונות. תקציבה הוכפל, ועומד כיום על 1.6 מיליארד יורו, כשמחציתו מיועדת לסוכנות החלל האירופית.

אבי בלסברג, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מוסיף כי "עד לימים אלו כל הניסויים בתנאי מיקרו־כבידה מבוצעים בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים על ידי אסטרונאוטים. הפיתוח הנוכחי, בשיתוף פעולה ישראלי־איטלקי, מאפשר לכל מדען לערוך את ניסוייו בצורה עצמאית ונגישה".