"הנזקקים ביותר לא נהנים מדיור ציבורי"

דיור ציבורי הוא אמצעי יקר, לא שוויוני ו"מוצר נחות למשפחה הנזקקת" - אלה חלק מהממצאים העולים ממחקר חדש של פורום קהלת, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה.

המחקר, שנערך על ידי ד"ר אשר מאיר ויונתן סורוצקין, מלמד כי נכון להיום יש 55 אלף דירות ציבוריות בישראל, אך כ־35 אלף מהן מאוכלסות בדיירים שזכאותם נובעת מזיקנה או מנכות, ולא בהכרח ממצוקה כלכלית - "לאורך זמן הנהנים מדירה ציבורית אינם בהכרח הנזקקים ביותר", נכתב במחקר.

סך ההוצאות על הדיור הציבורי בשנים האחרונות מסתכמות ב־3.5 מיליארד שקלים – סכום גבוה, אך נמוך יותר מלפני כעשור, לאחר שחלקן נמכרו לבעליהן, בהנחה. "המדינה רוכשת את הדירות במחיר שוק ומוכרת אותן בהנחה גדולה ממחיר השוק".
לדברי החוקרים, ההנחות לרוכשי דירה ממלאי הדיור הציבורי, בעלות 700 מיליון שקלים בשנה, "לא שוויוניות וניתנות בסופו של דבר למשקי בית בעלי אמצעים". המגורים בדיור ציבורי גם מהווים תמריץ שלילי למעבר דירה: רק 10% ממשקי הבית עם ילדים הגרים בדיור ציבורי עוברים דירה, לעומת 25% מהמשפחות עם ילדים שגרות בשכירות רגילה.

שביעות הרצון של הדיירים בדיור ציבורי נמוכה מאוד ו־77% מהדיירים מתגוררים בדירה הגדולה על מידותיהם כאשר בזבוז השטח מגיע ל־40%. "דיבורים על 'חירום לאומי' בנוגע לתנאי דיור של מעוטי יכולת מצטיירים חסרי בסיס", נטען. כותבי המחקר מציעים, בין היתר, להגביל את משך הזמן לקבלת דירה ציבורית לשבע שנים ולבטל הנחות לרוכשים דירה ממלאי הדיור הציבורי.