"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הנזקקים ביותר לא נהנים מדיור ציבורי"

כך עולה ממחקר פורום קהלת • נוסף על כך, ההנחות לרוכשים ממלאי הדיור "לא שוויוניות וניתנות לבעלי אמצעים" יקר ומוצר נחות למשפחה נזקקת"

,עודכן
צילום אילוסטרציה: יהושע יוסף (למצולמים אין קשר לידיעה)

דיור ציבורי הוא אמצעי יקר, לא שוויוני ו"מוצר נחות למשפחה הנזקקת" - אלה חלק מהממצאים העולים ממחקר חדש של פורום קהלת, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה.

המחקר, שנערך על ידי ד"ר אשר מאיר ויונתן סורוצקין, מלמד כי נכון להיום יש 55 אלף דירות ציבוריות בישראל, אך כ־35 אלף מהן מאוכלסות בדיירים שזכאותם נובעת מזיקנה או מנכות, ולא בהכרח ממצוקה כלכלית - "לאורך זמן הנהנים מדירה ציבורית אינם בהכרח הנזקקים ביותר", נכתב במחקר.

סך ההוצאות על הדיור הציבורי בשנים האחרונות מסתכמות ב־3.5 מיליארד שקלים – סכום גבוה, אך נמוך יותר מלפני כעשור, לאחר שחלקן נמכרו לבעליהן, בהנחה. "המדינה רוכשת את הדירות במחיר שוק ומוכרת אותן בהנחה גדולה ממחיר השוק".
לדברי החוקרים, ההנחות לרוכשי דירה ממלאי הדיור הציבורי, בעלות 700 מיליון שקלים בשנה, "לא שוויוניות וניתנות בסופו של דבר למשקי בית בעלי אמצעים". המגורים בדיור ציבורי גם מהווים תמריץ שלילי למעבר דירה: רק 10% ממשקי הבית עם ילדים הגרים בדיור ציבורי עוברים דירה, לעומת 25% מהמשפחות עם ילדים שגרות בשכירות רגילה.

שביעות הרצון של הדיירים בדיור ציבורי נמוכה מאוד ו־77% מהדיירים מתגוררים בדירה הגדולה על מידותיהם כאשר בזבוז השטח מגיע ל־40%. "דיבורים על 'חירום לאומי' בנוגע לתנאי דיור של מעוטי יכולת מצטיירים חסרי בסיס", נטען. כותבי המחקר מציעים, בין היתר, להגביל את משך הזמן לקבלת דירה ציבורית לשבע שנים ולבטל הנחות לרוכשים דירה ממלאי הדיור הציבורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר