האם ניתן להתגרש בעת מגורים בחו"ל?

יותר ויותר זוגות נשואים מפרקים את החבילה, זה כבר ידוע ולצערנו הפך לתופעה. אך מה קורה כשנמצאים עם המשפחה בארצות זרות, בין אם לצורך לימודים ובין אם לצורכי עבודה, ומחליטים שהגיע הזמן להיפרד? הדברים הופכים למורכבים יותר, הן מבחינת רגש והן מבחינת דמוקרטיה. איך עושים את זה נכון?

היכן מתגרשים?
ניתן להגיש בקשה מוסכמת להתגרש בבית דין רבני בישראל אם הצדדים נישאו בחופה וקידושין, לטוס לישראל ולבצע את הגירושין בפועל. אם שני בני הזוג שוהים במדינה זרה ויש בה בית דין רבני, ניתן גם לסדר הגט באותו בית דין.

יש לוודא תחילה שבית הדין מוכר ע"י הרבנות בישראל לצורך ביצוע גירושין. אם אחד מבני הזוג בחו"ל והשני בישראל, ניתן לפנות לבית דין רבני בישראל ולבצע פרוצדורה של גט שליחות בלי ששני בני הזוג יהיו בישראל. אם אין הסכמה להתגרש - ניתן להגיש תביעת גירושין בבית דין רבני בישראל ולנהל אותה כאן. שני הצדדים יחויבו להתייצב לדיונים בתביעה בישראל.

אם רוצים להגיע להסכם, צריך להגיע לישראל?
כן. לצורך אישור הסכם גירושין על הצדדים לטוס לישראל ולהתייצב לדיון קצר בביהמ"ש לענייני משפחה בישראל. ניתן לעשות זאת גם אם הם מתגוררים בחו"ל.

אם יש מחלוקת לעניין מזונות או משמורת, ניתן לפנות לבימ"ש בישראל?
לא כל עוד מתגוררים בחו"ל. כל עוד הזכאים למזונות (אשה וילדים) גרים בחו"ל, יש להגיש תביעה באמצעות עו"ד מקומי לביהמ"ש באזור המגורים. לאחר שיינתן בחו"ל פסק דין, ניתן לבקש לאכוף אותו בישראל לצורך גביית חיובי המזונות בישראל, לרבות באמצעות הליכי הוצאה לפועל. רק אם האשה והילדים חזרו להתגורר בישראל, יש להגיש את תביעת המשמורת והמזונות בביהמ"ש לענייני משפחה בישראל. ביהמ"ש ידון בה גם אם האב מתגורר בחו"ל. במקרה כזה ניתן יהיה לבקש לאכוף את פסק הדין גם בישראל וגם במדינה הזרה בה מתגורר האב.

מה קורה במצב בו בן הזוג המשמורן חזר עם הילדים לבד לישראל ובן הזוג האחר נשאר בחו"ל וכמעט ולא פוגש בילדים?
ייתכן שהדבר יביא לפסיקת סכומי מזונות גבוהים יותר, שכן נטל גידול הילדים והטיפול בהם נופל ברובו המכריע על ההורה המשמורן. לעומת זאת, אם החזרת הילדים לישראל לישראל נכפתה על האב שנותר בחו"ל, ייתכן שביהמ"ש "ירחם" עליו ולא יחייב אותו במזונות גבוהים.

אם יש מחלוקת בעניני רכוש, לאיזה בימ"ש לפנות?
תלוי באילו נכסים מדובר. אם מדובר במקרקעין או נכסים אחרים בישראל - עדיף לפנות לביהמ"ש בישראל. אם מדובר בנכסים במדינה הזרה, ייתכן שעדיף לפנות לביהמ"ש שם. בכל מקרה עדיף להיוועץ תחילה עם עורכי דין בישראל ובמדינה הזרה שכן הדבר תלוי מקרה. במצבים מסוימים ייתכן שעדיף יהיה לפנות לביהמ"ש בישראל או במדינה הזרה שכן הדין באותו תחום שיפוט מיטיב עם התובע.

איך מחליטים איפה הילד יישאר?
השאלה בעניין זה איננה אם הילד נולד בישראל אלא מה היה מרכז חייו בשנים שקדמו לפירוד. אם מרכז חייו היה בחו"ל, סביר שייפסק כי מקום מגוריו הרגיל במדינת המגורים בחו"ל ולא ניתן יהיה להשיבו לישראל ללא צו שיפוטי מתאים של ביהמ"ש באותה מדינה.

האם ניתן לדרוש מבן הזוג לחזור לארץ עם הילד?
לא ניתן לדרוש מבן הזוג האחר לחזור לישראל. ניתן לבקש לחזור לישראל עם הילדים וביהמ"ש במדינה הזרה יכריע אם לאפשר זאת. אם יוכח שהצדדים היגרו לאותה מדינה לתקופה מוגבלת וסוכם במפורש על שיבה לישראל כעבור אותה תקופה, הדבר יסייע בקבלת הצו מביהמ"ש הזר. גם אם הילד גדל רוב שנותיו בישראל והיה במדינה הזרה תקופה קצרה, ביהמ"ש במדינה הזרה ייטה לתת את הצו. מצד שני, אם ייקבע שההורה המשמורן הראוי הוא ההורה שמבקש להישאר בחו"ל, ייתכן מאוד שלא יינתן הצו.

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג חטף את הילדים לישראל ללא הסכמת בן הזוג האחר?
יש להגיש בישראל תביעת חטיפה לפי אמנת האג לביהמ"ש לענייני משפחה ולדרוש את השבת הילד שנחטף למדינת המגורים המשותפת. ביהמ"ש יכריע ראייתית מה מקום המגורים הרגיל של הילד ואם הוא בחו"ל, יורה על השבתו למדינת המגורים בה יידונו עניני המשמורת והמזונות לגופו של עניין.

הכותבים הינם עורכי דין המומחים בדיני משפחה וסכסוכים משפחתיים מורכבים. לפרטים:http://sidilaw.co.il/