"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפקט הסנקציות: "איראן הפסידה מיליארדי דולרים"

בטהרן מודים: מדיניות הענישה האמריקנית גובה מחיר כבד מהמדינה - גם בהיבט הכלכלי • נשיא איראן רוחאני: "אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה כלכלית"

,עודכן
נשיא איראן חסן רוחאני // צילום: רויטרס

מחיר הענישה: איראן מודה כיהסנקציות האמריקניותמסבות לה נזקים משמעותיים ביותר. על פי דיווח ב"א־שרק אל־אווסט" היוצא בלונדון, הצהיר השבוע נשיא איראן חסן רוחאני כי "איראן היתה יכולה ליהנות מרווחים של 200 מיליארד דולר אילולא היתה נקלעת למלחמה כלכלית". לדבריו,איראןהפסידה לפחות 100 מיליארד דולר רק בתחום מכירת הנפט בעקבות הסנקציות.

רוחאני, שנשא השבוע דברים בשולי אירוע חניכת קו רכבת ליד טהרן, ביקר בדבריו את מתנגדיו שטענו כי הסנקציות לא השפיעו באופן דרמטי על האיראנים. "מה עלינו לעשות?", השיב להם רוחאני, "כאשר אין מים ואוכל אתה עדיין מצוי בסכנה, ללא קשר לחוזקך".

רוחאני, שהגדיר את הסנקציות "קשות ביותר", החמיא לעם האיראני ש"מצליח לעמוד איתן מול האויב". האופוזיציה האיראנית טענה לאחרונה כי המשטר האיראני הרג כ־1,500 אזרחים איראנים שמחו על העלייה במחירי הדלק בכ־50 אחוזים.

במשטר האייתוללות מעריכים כי הכלכלה האיראנית צפויה להתכווץ בכ־10 אחוזים, וכי רווחי המדינה ממכירת נפט יצנחו ב־70 אחוזים בשנה הפיסקלית הקרובה, שתחל במארס 2020. מדובר ביצוא של כחצי מיליון חביות נפט ליום, לעומת 2.8 מיליון טרם כניסת הסנקציות לתוקף בנובמבר 2018 - כלומר ירידה של יותר מ־80 אחוזים.

איראן נפגעה משמעותית מהחלטתה של הודו במאי האחרון להפסיק לייבא נפט מאיראן, שהיתה ספקית הנפט השלישית בגודלה להודים. ר"מ הודו נרנדרה מודי ניתק קשריו הכלכליים עם איראן בעקבות החלטתו של הנשיא טראמפ לבטל את האישור המיוחד שניתן להודו לייבא נפט מטהרן. על פי ה"ביזנס סטנדרט" היוצא לאור בהודו, בעקבות ניתוק היחסים הכלכליים בין איראן להודו צנחה כמות הנפט שייצאו האיראנים להודו בשנה הפיסקלית הנוכחית ל־1.7 מיליון טונות בלבד, לעומת 23.9 שנה קודם לכן - ירידה של יותר מ־90 אחוזים.

המשטר האיראני מתכנן לכסות על ההפסדים באמצעות הכבדת נטל המס על האוכלוסייה בשיעור של 13 אחוזים - צעד שעשוי להוביל לקריסה מוחלטת של הכלכלה. כמו כן, מתכננים האיראנים למכור איגרות חוב ממשלתיות בסכום השקול ל־27 מיליארד דולר, על פי השער הרשמי של הריאל האיראני, וכ־10 מיליארד בהתאמה לשוק השחור.

התקציב האיראני בשנה הקרובה צפוי להסתכם בפחות מ־40 מיליארד דולר על פי הערך הבלתי־רשמי שבו נסחר בפועל הריאל. צעדים אלה של הכלכלההאיראניתעלולים לסכן את שלטון האייתוללות, שהתמודד עד לאחרונה עם המהומות הגדולות במדינה זה עשור, אם לא הגדולות ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב־1979.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר