"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החקלאים מתלוננים: רק 20% מהפדיון מגיע אלינו

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הורה לבחון קרטל סיטונאים מול החקלאים • החלטת הממשלה להקים שוק סיטונאי מרוכז - עדיין לא מומשה

,עודכן
גידולים חקלאיים // צילום: בקי בואנאוידה

משרד ראש הממשלה הנחה לבחון האם הסיטונאים מהווים קרטל מול החקלאים, כך אומר פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה.

בהקלטה שהגיעה לידי "ישראל היום" נשמע שמחון מסביר כי עם כניסתו לתפקיד, לפני כארבע שנים, ביקש לבחון קיומו של קרטל נגד החקלאים, אך משרד האוצר ורשות התחרות שללו את האפשרות. "לא שוכנעתי שהם צודקים", הודה שמחון, שנשא השבוע דברים בכנס השנתי של רשם האגודות השיתופיות מטעם משרד הכלכלה והמסחר.

לדברי שמחון, "הנחיתי את הגורמים הרלוונטיים לבדוק שוב, האם קיים קרטל של סיטונאים מול החקלאים. אני לא בטוח שהחקלאים מספיק חזקים אל מול הרשתות, ואי אפשר לתת לכל מגדל לעמוד לבד מול הרשתות. יש 3-2 שחקנים גדולים שמייצרים תשומות לבקר ולצאן, ולא ברור שעושים זאת בצורה תחרותית". לטענת החקלאים, הם מרוויחים רק חמישית מהסכום שמשלם הצרכן, בעוד יתרת ה־80% מגיעים לכיסם של הקמעונאים והמפיצים.

בנוסף, החלטה שהעבירה הממשלה על הקמת שוק סיטונאי מרכזי שדרכו תעבור רבע מהתוצרת החקלאית, לא יושמה. מנגד, מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו קורא לאחרונה לחקלאים לא להציג עצמם כפושטי רגל - אלא כמצליחנים, וציין כי ביותר מ־80% מגידולי הירקות התחוללה בשנה החולפת עליית מחירים, וכפועל יוצא - גידול ברווחי החקלאים.

שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות מסר: "לצערנו פערי התיווך במדינת ישראל, בין המחיר שמשולם לחקלאי, מחיר המגלם את כל הוצאות הגידול, לבין המחיר שהצרכן משלם, לא הגיוניים, ובמקרים רבים מגיעים לעשרות ולמאות אחוזים. אי אפשר עוד להתעלם מכך, יש צורך בשינוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר