"קצין ומרגל": מעמיק, מרשים ומחכים

רומן פולנסקיהוא אולי טיפוס בעייתי, בלשון המעטה, אבל סרטים הוא עדיין יודע לעשות. למעשה, "קצין ומרגל", סרטו החדש שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה האחרון, הוא התוצר הקולנועי הטוב ביותר שיצא תחת ידיו זה שנים. רק אל תצפו שהוא יסייע ליישב את המחלוקת בעניינו או ירגיע את הבלאגן התקשורתי סביבו.

בהתבסס על מותחן היסטורי של רוברט האריס, שכבר שיתף עם פולנסקי פעולה פעם אחת בעבר (במותחן הפוליטי הממזרי "סופר הצללים"), "קצין ומרגל" עוסק במשפט דרייפוס - הפרשה האנטישמית המפורסמת שהתרחשה בסוף המאה ה־19, ושבשיאה הופלל אלפרד דרייפוס, קצין יהודי בצבא הצרפתי, במכירת סודות מדינה לגרמניה.

העלילה, שנפתחת בטקס השפלתו הפומבי של דרייפוס וגירושו לאי השדים, מתרכזת בז'ורז' פיקאר (ז'אן דוז'רדן, "הארטיסט"), קצין בכיר שמתמנה בתחילת הסרט לראש אגף המודיעין הצבאי. פיקאר, ששיחק תפקיד משני במשפט דרייפוס, אמנם מוצג כלא פחות אנטישמי מחבריו לקצונה הבכירה, אך הוא גם מקצוען ובעל ערכים, ועם כניסתו לתפקיד החדש הוא נחשף לשגרת עבודה מטרידה שכוללת פרצות אבטחה רבות ושיטות עבודה מפוקפקות.

תוך כדי כך שפיקאר מנסה להנהיג ולהנחיל נורמות חדשות בקרב פקודיו, הוא גם מנסה לאתר סוכן כפול שמדליף סודות לגרמנים מתוך שורות הצבא הצרפתי, ובמהלך החקירה הנ"ל נופל לידיו מכתב שעשוי להוכיח שדרייפוס אכן חף מפשע. מובן שאף אחד בצבא אינו מעוניין לפתוח את התיק הנפיץ בשנית, וכולם מורים לו פשוט לשכוח מזה ולהמשיך הלאה. בכל זאת, כולה יהודי מסריח. אבל זה לא הסגנון של פיקאר, "לשכוח ולהמשיך הלאה", וככל שהחקירה מסתעפת, כך הוא ממשיך לגלות עוד ועוד פרטים חדשים שמדירים שינה מעיניו.

האם הבמאי הפולני בן ה־86 - שמואשם בחצי תריסר מקרים של אונס ותקיפה מינית, ושנמלט מזרועות החוק של ארה"ב מאז שנות ה־70 - בעצם משווה את עצמו כאן לדרייפוס? כמה מעמיתיי אמנם משוכנעים שכן, ובהחלט מפתה לבלוע את הפיתיון, אך אני מוכרח להודות שבמבחן התוצאה הקשר הזה נראה לי קלוש ולא מאוד סביר, ולרגע לא חשתי שאני צופה בסרט על "פרשת פולנסקי".

לואי גארל, שמגלם את הקצין היהודי המושפל, מותיר רושם עז אף שהוא מופיע על המסך כמה דקות בלבד. קולו הסדוק ומראהו השברירי (והכל כך שונה ממראהו החתיכי הרגיל של גארל) מיטיבים לבטא את התדהמה, את חוסר האונים ואת הייאוש הגובר שלו אל מול המערכת הדורסנית ומלאת השנאה שנראית נחושה להחריב את חייו.

דוז'רדן, לעומת זאת, עושה עבודה סולידית ואפקטיבית בתור העוגן הדרמטי והמצפן המוסרי של הסרט. אם נניח בצד לרגע את המשמעויות העכשוויות של הפרשה, ונתעלם מהסצנות התקופתיות רבות המשתתפים שמעטרות את רגעי השיא של היצירה, נגלה ש"קצין ומרגל" הוא בסופו של דבר סרט אינטימי, סבלני ונאה לעין שעוסק בפרוצדורה החקירתית ובחשיפת האמת.

הריחוק הרגשי והדיוק הכירורגי שמאפיינים את סגנון הבימוי של פולנסקי מאפשרים לדוז'רדן לעשות את דרכו בינות הפרצופים העוינים שמקיפים אותו, ולהתמסר במתודיות לפרטים הקטנים ורבי החשיבות שנחשפים בפניו. התוצאה מעמיקה, מרשימה ומחכימה. ואם היו מעניקים אוסקר לסרט עם השפמים הטובים ביותר, אין בליבי ספק שהסרט הזה היה זוכה בו בהליכה.

ציון: 8

"קצין ומרגל", צרפת 2019

2010-2019 | מסכמים עשור:

•תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור

•אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"

•עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור

•סיפורי האהבה הגדולים של העשור

•בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

•20 הסרטים הגדולים של העשור

•כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!