"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סרטן או מחלת לב: מהי סיבת המוות השכיחה בישראל?

התמותה ממחלות זיהומיות עלתה לגורם הפטירה השלישי, לפני סוכרת • עלייה בתמותה מאלצהיימר • במגזר הערבי מתים פי שלושה מרצח ומתאונות דרכים

,עודכן
בית קברות, צילום: יוסי זליגר (ארכיון)

מחלות סרטן ולב הם גורמי המוות המובילים בישראל. אחריהן: מחלות זיהומיות, ששיעורי התמותה מהן עלו בעשור האחרון, ודחקו את הסוכרת לגורם הפטירה הרביעי. יציבות בשיעור הפטירה מפרקינסון, ועלייה בשיעורי התמותה מאלצהיימר בעשור האחרון - כך עולה מנתונים על סיבות מוות ופטירה בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2017 גרמו ל-73% מכלל הפטירות באותה שנה (שבעה מכול עשרה נפטרים). כרבע (25.2%) מכלל הנפטרים נפטרו מגידולים ממאירים (סרטן) ו-22.8% ממחלות הלב וכלי דם. ממחלות לב (ללא מחלות לב ראומטיות) נפטרו 14.8% מהנפטרים. ממחלות זיהומיות נפטרו 5.6% מהנפטרים, מסוכרת - 5.2%, וממחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) - 4.7% מהנפטרים.

גידולים ממאירים ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. גידולים ממאירים גרמו ל-25.1% מהפטירות בקרב הגברים ול-25.2% - בקרב הנשים. מחלות לב גרמו ל-15.6% מהפטירות בקרב גברים ול-13.9% מהפטירות בקרב נשים.

סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים: סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (23.1% מכל הפטירות מסרטן), סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (10.9%), וסרטן הלבלב (8.6%). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד (21.8% מכלל הפטירות מסרטן), סרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה (11.0%) וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (10.2%).

בקרב הגברים, סיבת המוות השלישית בשכיחותה הייתה מחלות זיהומיות (5.7% מהפטירות) ואחריה כל הסיבות החיצוניות (5.6% מהפטירות). גם בקרב הנשים, סיבת המוות השלישית בשכיחותה הייתה מחלות זיהומיות (5.9% מהפטירות) ואחריה סוכרת (5.6%). סיבות מוות חיצוניות היו במקום הרביעי בקרב הגברים ובמקום התשיעי בקרב הנשים. דמנציה הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בקרב הנשים ותשיעית בשכיחותה בקרב הגברים.

התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות (עד גיל שנה) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות (41.9% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (36.9%). בקרב פעוטות (בני 4-1 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות (26.8% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (19.6%). בגילי הילדות (17-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות (35.3%) וסרטן (24.9%).

בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (54.8%). בקבוצת הגיל 44-25 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סרטן וסיבות חיצוניות (29.1% ו-26.1%, בהתאמה).

סרטן היא סיבת המוות השכיחה ביותר בקבוצות הגיל 64-45 (40.1%) וגם בגילאים-84-65 (31.2%). בקבוצת הגיל 85+ סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (19.6%).

התפלגות סיבות המוות של האוכלוסייה היהודית שונה מזו של האוכלוסייה הערבית בישראל. כך למשל במגזר הערבי מתים פי שלושה יותר מהמגזר היהודי מרצח, ופי 2.7 יותר מתאונות דרכים. גידולים ממאירים גורמו ל-25.3% מהפטירות בקרב יהודים, לעומת 21.3% בקרב הערבים. סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בקרב הערבים היא קבוצת כל הסיבות החיצוניות, שמהווה 7.2% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסייה זו, לעומת 3.7% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לבין ערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילים בין שתי האוכלוסיות - האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.

מתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חלה ירידה גדולה בשיעורי התמותה ממחלות לב, בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי. בשיעורי הפטירה מסרטן נמצאה תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה. כתוצאה מכך, בסוף שנות התשעים חל היפוך בסיבות המוות המובילות - גידולים ממאירים (סרטן) הפכו להיות סיבת המוות העיקרית ולאחר מכן מחלות לב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר