המחשבה לפטר את שרון דרוקר מהפועל חולון התחילה לאחר ההדחה מגביע המדינה על ידי עירוני נהריה, אבל למרבה הפלא התחזקה דווקא אחרי ניצחון הליגה על אותה נהריה (95:109). הסגולים, אגב, הפגינו שטף התקפי נפלא במחצית הראשונה וקלעו בה לא פחות מ־66 נקודות. הפנים הלחוצות של כל מי שמאחורי גבו של דרוקר - אחרי שהפער ירד מ־25 הפרש לאזור ה־10 בלבד - גרמו לו לצאת במידה מסוימת משלוותו בסיום המשחק.
"מה שמדהים פה זה שעכשיו ניצחנו. ההפרש לא ירד מתחת ל־10, ועדיין ההרגשה לא טובה - זה משהו שצריך לתקן. בכלל במערכת, בהנהלה, בשחקנים, במאמנים, בהכל. כי למרות שניצחנו, אכנס עכשיו לחדר ההלבשה בהרגשה לא טובה", אמר דרוקר לאחר המשחק בעין שרה, וכשהמראיין עומרי מנהיים ביקש לרדת לסוף דעתו בנוגע לשביעות רצונו, דרוקר הפטיר: "בגלל שזה האופי. אנשים לא מרוצים ממה שהיה עכשיו", השיב המאמן. בהנהלת חולון התרגזו - ולא בפעם הראשונה העונה - על דרוקר שהעביר עליהם ביקורת פומבית.
בעיני המתבונן מהצד זה נראה מפתיע, כי דרוקר בדרך כלל מחמיא להנהלות. אלא שלאחר שבוע שבו נלחם על השארתו של לטאביוס וויליאמס (ההנהלה נכנעה ללחץ הקהל ושחררה אותו), גם דרוקר מאס בלחץ ובחוסר הסבלנות. אבל בעוד הוא עמל על הנחתתו של אנחל דלגאדו מפורטו ריקו במקומו של וויליאמס, כבר יצא המרצע מן השק בהנהלה.
דרוקר נאלץ להתפשר על האוול // צילום: ברני ארדוב
הם פנו למאמן היווני איליאס זורוס, שהיה מועמד בקיץ, וגיששו בנוגע לרצונו להגיע לישראל אחרי שפוטר מפריסטרי בשבוע שעבר. מבחינת דרוקר, מדובר היה בעוד קש קטן, והוא יצטרך לארוז גם את המזוודה הקטנה. ואכן, הקש הזה הגיע מוקדם מהצפוי.
ההפסד ללייטקבליס הליטאית בליגת האלופות, במשחק שאותו סימנו בחולון כניצחון, הביא לצלילה. "איך הפסדנו לקבוצה של פנסיונרים בני 40?" הם סיננו בסיום, "נראינו חסרי אנרגיה לחלוטין". מקורבי המאמן סימנו כמה שחקנים ישראלים בקבוצה שלא היטיבו לשחק בליטא כמי שדחפו את הצוללת של דרוקר לתהום.
תשעה ימי מילה
דרוקר אינו חף מטעויות. חולון היתה זקוקה הקיץ להצערה, והמחשבה שכמו באילת (אבי בן שימול) רכז ישראלי בכיר (יוגב אוחיון) ינהיג חבורת רוקיז מוכשרת התנפצה כבר בחודש הראשון. קבוצה שמשחקת באירופה זקוקה לשניים - אפילו לשלושה - רכזים/מקבלי החלטות/מובילי כדור. אחרי שסירב לקבל את טיילר רוצ'סטי וג'ו אלכסנדר, נאלץ דרוקר להתפשר על ריצ'רד האוול, שסידר לו ניצחון בבאר שבע.
דרוקר, שתמיד מנסה לשדר פאסון וסבלנות, הגיע למקום שהוא ההפך ממנו: קהל תובעני שבטוח שבתקציב של 5-4 מיליון דולר צריך לנצח בכל משחק והביע את דעתו הקולנית כמעט בכל רגע, מה שמחלחל להנהלת המועדון.
חולון נראית חסרת אנרגיות // צילום: עודד קרני
בשבוע שעבר תבעו אוהדי הקבוצה את שחרורו המיידי של וויליאמס לאחר שהתעמת איתם. ההנהלה גררה רגליים, מה שהגביר את לחץ הקהל. "אנחנו מקבלים החלטות בקצב שלנו", הבטיח הבעלים שלמה אייזיק 48 שעות אחרי המקרה, אבל חלפו רק 24 שעות והלחץ כבר עשה את שלו. גם דרוקר "לא בא טוב בעיני הקהל". תשעה ימים אחרי וויליאמס, גם הוא הלך הביתה. "ניצחון הרחוב", הגדיר זאת גורם עבר במועדון.
המטרה: להשאיר את שלמה אייזיק
למאמן הבא שיגיע לחולון יש משימה כפולה: להציל את מה שנשאר מהעונה הזאת (פיינל פור בליגה באמצעות ניצחונות יוקרתיים על מכבי ת"א ועל הפועל ירושלים והעפלה לשלב הבא בליגת האלופות של פיב"א), ולגרום למעשה לבעלים אייזיק להישאר בקבוצה בתום העונה. "אייזיק מיואש, מקצועית וכלכלית. בסוף העונה כל האופציות פתוחות: לרדת למדרגה של ספונסר בלבד או אפילו לנטישה כללית", אמר השבוע גורם במועדון.
אם דבר כזה יקרה, בחולון עוד יתגעגעו לימים שבהם הובילו את ליגת האלופות באחוזים מהשדה ומהשלוש ובילו במקום השני בהספק ההתקפי (כ־90 נקודות בממוצע למשחק).
אייזיק יעזוב בתום העונה? // צילום: עודד קרני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
