אלבום העשור שלי: לאונרד כהן

צילום: EPA // לאונרד כהן

You Want It Darker, לאונרד כהן, 2016

במסורת חכמי הזן היפנית, יש משמעות מיוחדת ל״שירי סף מוות״. המסטר הגווע, מודע לקיצו המתקרב, כותב שיר אחרון המתמצת את כל חייו על פני האדמה בשיר הייקו אחרון. 17 הברות בשלוש שורות המתארות רגע חולף, או מכילות חיים שלמים, אחריהן מתואר המסטר כמי שזורק את העט ומת.

סוגרים עשור:

• 20 הסרטים הגדולים של 2010-2019

• בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

• סיפורי האהבה הגדולים של העשור

לאונרד כהן התנסה בחיי נזירות זן במשך עשור, וסביר להניח שהכיר היטב את מסורת שירי המוות. יתר על כן, בראיונות האחרונים, כשהוא סובל מכאבים, ניכר היה שכהן חש שיומו האחרון קרב ובא. בכוחות אחרונים התכנס כהן מכל קצותיו למפגש עם עצמו ועברו סביב השולחן והותיר לנו סיכום חיים נדיר ולא אופייני. כל אישיותיו של הכהן הגדול הגיעו לבקר את הרומנטיקן החמקמק: המשורר בתחפושת הליצן, הצועני שהתברגן, ובעיקר, היהודי הקטן שכתב את תנ״ך האהבה כהללויה שבורה וקרה. על פי הודאתו העביר כהן שנים רבות מחייו עמוק במעבה ביצות הדיכאון, אבל דווקא באלבומו האחרון הוא מביט אחורה, ולא פחות חשוב מכך - קדימה, בפיכחון, ומטיל חיוך אחד אחרון על החיים שהיו ועל המוות שיהיה.

ההתחלה מטעה. מקהלת הגברים מבית הכנסת של ילדותו מבליחה בשיר הנושא "You Want It Darker" בעוד קולו של כהן עייף מן החיים והמוות כאחד. באותו שיר מופתי, מתרגם כהן את הקדיש מארמית לאנגלית ונשמע כמי שמתדפק בשערי גן עדן, אך מצפה להישלח אל השאול. האווירה קודרת, מלאה בנוכחות האין, ועם זאת כהן שר בעברית – "הנני הנני", "אני מוכן… אדוני", מוכן אל המוות.

בדרכו הערמומית, כהן מהתל במאזין. לאחר הרקוויאם היהודי בפתיחה, המשך האלבום מספר סיפור אחר לחלוטין: "אני נוסע עם מעט, וזה אומר 'להתראות'. פעם הייתי מנגן גיטרה מרושעת, אבל אני רק עוד אחד שוויתר על ה-אני ואת״. כהן מדקלם-שר את שיריו כמי שמביט על אהבותיו ועל חייו פעם אחת אחרונה, בין ערגה לצחוק, בין צער לחמלה, בין בלוז המעמקים למוזיקת המעליות של גן העדן.

במשך שנים רבות פיתה כהן נשים ומוזות בשיריו. לפני מותו כהן רואה הארוס (יצר האהבה והתשוקה המינית), והתנטוס (יצר המוות) לא כמנוגדים אחד לשני, אלא ככרוכים ומשלימים זה את זה. כך מתקבלות שורות משעשעות ונפלאות כאחת – "היו צריכים לתת ללבי מדליה, כי ויתרתי עלייך, אבל כשהפנתי את גבי אל השד, הפנתי אותו גם אל המלאך".

הזדקנות היוצרים הגדולים, מספקים לנו לא מעט "אלבומי סף מוות", אך יש אלבומי פרידה, ויש פרידה שהיא אלבום המשאיר ערך ותובנת חיים עמוקה עבור מי שנשאר מאחור להביט. ובשיר הנפלא שחותם את האלבום מבקש כהן שלום על פני הארץ, כאמנה של אמונה – "הלוואי שהיתה אמנה, שיכולנו לחתום עליה, זה נגמר, היין והמים, היינו מרוששים אז, ועכשיו אנו על הגבול, הלוואי והיתה אמנה בין אהבתך לאהבתי". כך שר כהן, קד קידה אחרונה, מחייך ונעלם מבין הכינורות השחורים אל עבר הכוכבים הרחוקים.