"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית: קולטני טעם בגוף מזהים פולשים

לאחר שנים בהן האמינו החוקרים שתאי טעם וריח בגוף מיותרים, התגלה תפקידם החשוב • התאים מזהים פולשים ומניעים את מערכת החיסון לפעולה

,עודכן
יזוהו לפי הריח? תאים סרטניים בדם, צילום: GettyImages

אחת ההפתעות המרכזיות בתחום הביולוגיה של בעלי החיים שקיבלה אישוש נרחב בשנים האחרונות היא המצאותם של קולטני ריח לא רק באף ובפה, מקומות בהם הם צפויים להיות, אלא גם בריאות, לאורך המעי בגוף, בשרירים, בלבלב, ובבלוטות הנאבקות בחיידקים על ידי ייצור תאים שלוחמים בחיידקים ובעוד שורה של מקומות בהם לכאורה תאי טעם וריח על סוגיהם השונים הם לכאורה דבר מיותר לגמרי.

הממצאים האלו התגלו במספר של מחקרים נפרדים שנעשו באוניברסיטאות פנסילבניה, קליפורניה, ג'ון הופקינס, מרילנד, הרווארד, וושינגטון ומכון סאלק. מתברר שקולטני הריח והטעם של האדם לא סתם מצויים למשל בריאות אלא בגלל הרגישות הרבה שלהם הם מסוגלים לזהות וירוסים כמו שפעת למשל, הרבה לפני שהמערכת החיסונית של הגוף בכלל מודעת לפלישה של הווירוס.

למעשה מתברר כי התאים האלו בגלל יכולת התגובה הכימית שלהם, יודעים לזהות או לאבחן הפרשה חריגה ולדווח עליה. הדיווח הזה, היכולת של התאים האלו לתקשר עם המערכת החיסונית של הגוף, מאפשרת למערכת להתחיל מיד להיערך לפלישה ולפעול טוב יותר. למשל התאים האלו מפעילים יותר בעוצמה את מערכת הסינון של נשימת האוויר כדי ל-"העיף" חיידקים או וירוסים שחדרו פנימה. התאים הללו מפעילים את מערכת העיכול כשהם מזהים הפרשות של טפילים כמו תולעים וכך הגוף נאבק בטפיל הפולש יותר טוב, כך התגלה בעכברים כמות

המעניין בתגלית הנוכחית הוא בכך שהמציאות המשונה של תאי טאפט או קולטני טעם וריח במקומות שאין להם שימוש, כמו המעי או הריאה, מוכרת למדע כבר עשרות שנים. אולם עד לאחרונה היתה התעלמות מהנתונים האלו כיון שלא היה בהם היגיון ביולוגי. לכן חוקרים רבים חשבו שמדובר בטעות של הטבע, או בתופעה אחרת נטולת הסבר, ולכן לא הקדישו להם תשומת לב מחקרית.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

רק לאחרונה בעקבות מחקר שפעת על עכברים ובעקבות מחקר תגובות מערכת העיכול במצבי פגיעה בקרב עכברים, החלו להתגלות הממצאים ששופכים אור חדש ומיוחד על שורת התאים האלו.

בדיעבד מסכימים חוקרים רבים בכל העולם כי "מדובר בתופעה הגיונית ואפילו ממש טבעית. קולטני הריח והטעם הם מאד רגישים והם הראשונים שיכולו לזהות תופעה לא בריאה או בעייתית במקום שבו הם נמצאים. בגלל הרגישות הרבה שלהם, הזיכרון שלהם של טעמים וריחות שונים הם ישר יזהו פולש בשלב הראשון הרבה לפני שאר הגוף ויתריעו עליו לפני שהוא יתבסס. כלומר החשיבה שלנו שהם יהיו רק בפה ובאף היתה מוטעית. הם מזכירים קצת אולרים שוויצריים רב שימושיים שאפשר לעשות איתם דברים רבים מאד".

כמובן יש לציין כי התגליות האלו שנעשו לאחרונה והדהימו את עולם מדעי החיים, מצויות בחיתולים שלהם. מדובר במערך תאים שלהם שלא היה במוקד המחקר עד היום ושכעת יופנה אליו זרקור רב עוצמה. כבר כעת ישנן ראיות למשל שתאי הטעם והריח מסייעים לריאות להתרפא אחרי מחלה שפעת קשה שפגעה בהן, הם גם מסייעים לגוף לזהות זיהומים, טפילים, דלקות ועוד שלל של בעיות.

מבחינה זו הבנת צורת התקשורת שלהם עם הגוף והבנת דרך הפעולה שלהם תסייע לנו ללמד את הגוף להתמודד טוב יותר עם שורה שלמה של מחלות. כאן כמובן ישנה עוד מלאכה רבה של מחקר, אבל כעת לפחות החוקרים יודעים יותר מה לחקור ובמה להתמקד.

מקור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר