הקריירה של מאמן שטרסבורג וינסנט קולה היא אחת המיוחדות בכדורסל האירופי. מצד אחד הוא אחד ממאמני הנבחרות הטובים והמוערכים בעולם, מצד שני אף פעם, קולה אף פעם לא קיבל הזדמנות אמיתית בקבוצה יורוליג בכירה ולא יצא לאמן מחוץ לגבולות צרפת.
ברמות הגבוהות באירופה אין מאמנים שמצליחים להישאר כל-כך הרבה זמן באותו תפקיד, כמו קולה. את הנבחרת הלאומית הוא מאמן כבר למעלה מעשור והוביל אותה להצלחות רבות, כולל זכייה באליפות אירופה ב-2013, את שטרסבורג הוא מדריך מ-2011, עם הפסקה קצרה של כמה חודשים בתחילת עונת 2016/17. בעשור הקודם הוא הדריך את לה מאן לא פחות משמונה שנים, לאחר ששימש שם עוזר במשך שנתיים.
"כשהתחלתי בנבחרת ב-2009 לא חשבתי שאשאר כל-כך הרבה זמן", הוא מסביר בראיון מיוחד ל"ישראל היום", לקראת המשחק של קבוצתו הערב מול הפועל חולון, "המפתח להצלחה גם בקבוצה וגם בנבחרת זה לגרום לכל האגו להתחבר ושהקבוצה תשחק ביחד. לפעמים זה קשה ולפעמים לא. למשל בקיץ האחרון בנבחרת זה לא היה קשה כי כולם התרכזו במטרה והבינו את התפקיד שלהם. באליפות אירופה לפני שנתיים לא הצלחנו להשיג את האחדות הזו ולכן לא הצלחנו".
בתקופתך בלה מאן אימנת את עידו קוז'יקרו ורביב לימונד, מה אתה זוכר מהם?
"לצערי, את עידו אימנתי רק קצת כי הוא רק בא להחליף שחקן לתקופה מסוימת. אהבתי אותו מאוד, הוא היה קשוח מאוד וחיובי, בחור טוב מאוד. לימונד היה מאוד מוכשר, אבל היה לו קצת קשה להתאים את עצמו לליגה הצרפתית שהיא מאוד פיזית. הוא גם הגיע קצת צעיר מדי ולא מספיק אתלטי, אבל הוא עדיין ראו שהוא שחקן מצוין ושיש לו הרבה כישרון. כיום הוא מנוסה מאוד ורואים שהוא עובד קשה כדי להצליח. אני עוד עוקב אחריו לפעמים".
וינסנט קולה. יגיע לארץ הקודש? /// צילום: ליגת האלופות של פיב"א
שיחקת בעבר גם נגד קבוצות ישראליות וגם נבחרת ישראל. מה דעתך על הכדורסל הישראלי?
"תמיד שמשחקים נגד קבוצות ישראליות צריך לשים לב לאיי-קיו הגבוה של הישראלים, הם חכמים מאוד מבחינת כדורסל. בעשר השנים האחרונות אני חושב שגם בצרפת הולכים לכיוון של חכמת משחק כאידיאל. בכל אופן תמיד קשה נגד קבוצות ישראליות. מנגד אני חושב שהליגה הישראלית כבר לא דומיננטית כמו בעבר וזה חבל".
סיטואציה מעניינת מול הפועל ירושלים
כאמור, למרות ההישגים בנבחרת צרפת והעובדה שהצליח לשקם אותה אחרי כמה שנים גרועות, קולה מעולם לא אימן קבוצה בכירה בכדורסל האירופי. בקיץ הקרוב הוא מסיים את חוזהו בשטרסבורג ונראה מדבריו שישמח מאוד לקבל סוף סוף הזדמנות בקבוצה בעלת שאיפות.
"אני רוצה לאמן ברמות הגבוהות ביותר. אני חושב שזה אפשרי ואני מחכה בסבלנות", הוא אומר ומגלה, "אחרי אליפות העולם בספרד כנראה שעשיתי טעות כאשר אולימפיאקוס הציעו לי חוזה באמצע העונה, אבל באותו זמן לא רציתי לעזוב את הקבוצה ואת השחקנים שהבאתי בשטרסבורג. עכשיו זה כמובן משהו שאני מאוד אשמח לעשות".
ניקולה באטום. "השחקן שהכי נהניתי לעבוד איתו" // צילום: איי-אפ-פי
מעניין אותך לבוא לאמן במדינה כמו ישראל?
"בוודאי שאשמח להגיע ולאמן בישראל".
ב-2016 היית במשא ומתן מתקדם עם הפועל ירושלים, למה זה לא קרה בסופו של דבר?
"זה נכון שהיינו בקשר. אני רציתי להגיע וזאת הייתה סיטואציה מאוד מעניינת עבורי, אבל רציתי להביא איתי את עוזר המאמן שלי פייר טבאנו (כיום מאמנה של טורוס מהליגה השלישית בצרפת, י"מ) ולא הגענו להבנות בעניין הזה עם המנהלים של ירושלים. זאת הסיבה העיקרית שבגללה לא הגעתי".
הדומיננטיות של וילרבאן
מה שמדאיג את קולה ואת שאר אנשי שטרסבורג זה לאחר שבשני העשורים האחרונים הליגה הצרפתית הייתה שוויונית (ב-20 השנים האחרונות אף קבוצה לא זכתה באליפות יותר מארבע פעמים), בשנה-שנתיים האחרונות מסתמנת דומיננטיות של אסוול וילרבאן בעקבות ההשקעה הגדולה של הבעלים טוני פארקר והכרטיס שקיבלה ליורוליג.
"אנחנו מצפים לחדשות טובות לגבי האולם החדש שלנו, זה אמור להיות מוכן בקרוב מאוד, אולי אפילו בסוף החודש הזה. זה אמור להיות קידום בשבילנו כי יהיו המון אוהדים ואווירה טובה יותר עם תקציב גדול יותר ואז נוכל להתמודד עם כל אחת בצרפת. עוד דבר חשוב זה גם להצליח להחזיק את השחקנים הצרפתים הטובים אצלנו. כרגע הם או באן.בי.אי או בווילרבאן. בשנים הטובות שלנו תמיד היו לנו לפחות 2-3 שחקנים מהטובים בצרפת".
עידו קוז'יקרו. "אהבתי מאוד את עידו, הוא היה מאוד קשוח" // צילום: עודד קרני
עוד לפני האולם החדש והתחרות עם וילרבאן, שטרסבורג פתחה את העונה בצורה רעה עם חמישה הפסדים בששת מחזורי הליגה הראשונים. בשבוע האחרון חל שיפור עם ניצחון יפה על מנרסה בליגת האלופות ועל פו אורטז בליגה. גם היריבה הערב הפועל חולון פתחה את העונה בצורה רעה וכבר הספיקה לעשות שני שינויים בסגל, אבל קולה ממש לא מקל ראש.
"הסיטואציה שלנו קצת בעייתית כרגע", הוא מנתח ואולי מנסה להוריד קצת לחץ מהקבוצה שלו, "הפסדנו כמה משחקים ברציפות, אני שמח שבשבוע האחרון התאוששנו ואני מקווה שנמשיך במגמה הזאת".
בסיום השיחה שאלתי את המאמן בן ה-56 מי השחקן שהוא הכי נהנה לאמן במהלך הקריירה הארוכה והעשירה שלו. לאחר התלבטות קצרה ("אם אענה תשובה לא נכונה יהיו כאלה שיכעסו") הוא בחר: "ניקולה באטום (שחקנה של שארלוט הורנטס מהאן.בי.אי, י"מ), הוא השחקן שהכי נהניתי לעבוד איתו. התחלתי איתו כשהיה צעיר וראיתי איך הוא מתפתח עד שהגיע לאיפה שהוא נמצא היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו