המחאות - כרטיס צהוב לחיזבאללה ולאיראן

יום נוסף של הפגנותהמונים עבר אתמול על לבנון. הבטחות הממשלה לרפורמות כלכליות ולביטול מסים, ולצד זאת איומיו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, כי ארגונו לא יישב בחיבוק ידים אם ההפגנות תימשכנה, לא הרתיעו את הצעירים בלבנון מלצאת לרחובות ולהמשיך לשתק את החיים במדינה.

העובדה שההפגנות נעדרות יד מכוונת, ובעיקר הנהגה, וכן שההפגנות נעדרות מטרה מוגדרת פרט לסיסמאות עמומות למען "שינוי השיטה בלבנון", מקשה על מציאת מוצא מן הסבך. יש אף להניח כי המרירות, התסכול והכעס של בני הדור הצעיר על הפוליטיקה והפוליטיקאים, אותה חבורה של נהנתנים מושחתים שהביאו את לבנון אלסף קריסה כלכלית, יוסיפו להזין את ההפגנות. אבל אפשר שממטרי העוז שהחלו לרדת בלבנון הם שישיבו את השקט ואת הרגיעה למדינה.

לבנון אינה לבדה. גם בעיראק משתוללות הפגנות דמים ברחובות בימים האחרונים, וגם כאן מובילים אותן צעירים חסרי מנוח שאיבדו תקווה. מעודד לגלות שהדור הצעיר במדינות ערב מסרב להוסיף ולחיות במציאות שלפיגור ושל נחשלות.

אבל למרבה הצער, המחאה לא תוביל לשום שינוי במצב. שהרי אצל הצעירים הללו, דוגמת אלו שבלבנון, יש דבר שחזק יותר מן הכעס והזעם - רגש הנאמנות למשפחה, לשבט ולעדה, וממילא גם החשש מפני בני העדה היריבה. נאמנות זו מביאה צעירים אלו לשוב ולתמוך במנהיגיהם, בני משפחות הנכבדים המנהלות את הפוליטיקה בלבנון זה מאות בשנים.

לכן, גם אם תתפטר ממשלתו שלסעד אל־דין אל־חרירי, הרי שאת מקומה תחליף ממשלה בהרכב דומה עם אותם נכבדים מושחתים המעדיפים את טובתם על פני טובת המדינה.

מעניין לגלות שיותר משהמחאה בלבנון ובעיראק הטרידה את הפוליטיקאים המושחתים בשתי מדינות אלו, הרי שהיא הוציאה משיווי משקל ואפילו הבהילה את איראן, ובעיקר את חסן נסראללה. כשקם ארגון חיזבאללה, הוא כינה עצמו "ארגון המדוכאים על אדמות".

מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה // צילום ארכיון: רויטרס

אבל הארגון שכח כבר מזמן מהמדוכאים שבשמם התיימר לדבר. חיזבאללה יושב כבר יותר מ־15 שנים בממשלה, ואינו יכול לחמוק מאחריותו למשבר. לארגון יש מערך מסועף של חברות כלכליות ומוסדות חברתיים, שהפכו מסואבים ומושחתים. אבל לבד מכך, חיזבאללה זקוק למדינה לבנונית יציבה כדי שיוכל להוסיף ולינוק מעטיניה.

המחאה שפרצה בלבנון ובעיראק אינה נוחה גם לאיראן. לכאורה,זו שעתה הגדולהשל טהרן, שהרי התעוזה שגילתה השתלמה. תוקפנותה במפרץ הפרסי נתקלה בסלחנות ואף בניסיונות פיוס. וושינגטון מוציאה את כוחותיה מסוריה ומותירה זירה זו בידי איראן, ואף אינה מסתירה את רצונה בדיאלוג עם האיראנים.

אוויר הפסגות שנושמים בטהרן הניע את הרמטכ"ל, אביב כוכבי, להזהיר מפני סכנת התלקחות אפשרית בגבולותיה של ישראל. איש אינו רוצה בעימות כולל, אבל, כפי שהזהיר הרמטכ"ל, ישראל ואיראן מצויות על מסלול התנגשות, ואין מי שירתיעויבלום את האיראנים.

ההפגנות אינן נוחות אפוא לאיראן ולחיזבאללה, והן עבורם מקל בגלגלים. אבל יש להניח, למרבה הצער, שההפגנות יסתיימו בלא כלום, ושהשותפים לציר הרשע ימשיכו בדרכם אל היעד הבא.