"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרקליטו של הקאנון

הרולד בלום, שנפטר בגיל 89, נחשב לאחר ממבקרי הספרות הדומיננטיים בארה"ב • בלום הגן על הקאנון המערבי מפני גישות רב-תרבויותיות, פמיניסטיות ופוסט קולוניאליות • פרידה

,עודכן
צילום: GettyImages // לשבש את "המשורר האב". הרולד בלום

ביום שני, 14/10, נפטר הרולד בלום, בן 89, ממבקרי הספרות הדומיננטיים בארה"ב. בלום היה מ"שומרי הסף" של הקאנון המערבי והגן עליו מפני גישות רב־תרבותיות, פמיניסטיות ופוסט־קולוניאליות, שהביאו בעשורים האחרונים לפתיחה של לימודי התרבות במערכות החינוך האמריקניות אל תרבויות ולשונות לא־מערביות מהמזרח (הקרוב והרחוק) ומהדרום (אפריקה ודרום אמריקה), וכן יצירות של יוצרים שנדחו אל מחוץ לקאנון המערבי (נשים ומיעוטים אחרים).

כנגד גישות אלה החזיק בלום - שהיה מומחה לשייקספיר ולספרות אנגלית רומנטית - בתפיסת עליונותו של הקאנון המערבי. הוא טען בראיונות לעיתונות שלימודי הספרות באקדמיה האמריקנית הוחלפו בידי לימודי תרבות, שהם לדעתו "לא מלומדים ולא תרבותיים".

ספרו המפורסם ביותר הוא "חרדת ההשפעה", משנת 1973 (ראה אור בעברית בהוצאת רסלינג, 2008), שבו מציג בלום תיאוריה פסיכולוגית־פרוידיאנית של ההתפתחות הספרותית: הוא מראה, דרך סדרה של דוגמאות קאנוניות, כיצד המשורר הצעיר מפלס את דרכו מתוך מאבק בהשפעתו המשתקת־כמעט של משורר אחר שהוא בבחינת "אביו" הפואטי. כמו הילד בתיאוריה הפרוידיאנית, הנאבק באביו וחותר תחתיו מתוך הנחה שאם לא יעשה כן אביו יסרס אותו, גם המשורר נאבק בהשפעתו של משורר גדול כדי לא להיאלם. כדי להתגבר על צילו המסרס של המשורר הגדול, על המשורר הצעיר לצייר אותו בדמות מעוותת, מתוך פרשנות מוטעית (misreading) של שירתו; רק כך יכול המשורר להשתחרר מהצל המאיים של המשורר הקודם לו. בשירה העברית נהוג לחשוב על היחסים בין נתן זך ונתן אלתרמן לפי תבנית זאת.

הכתיבה של בלום - העמוסה בציטוטים וברמזים ליצירותיהם של "המאסטרים הגדולים" - מממשת גם בלשונה את המרחב ה"משפחתי" שעליו כותב בלום, כמו גם את גבולותיו הברורים. ככל שלתיאוריה של "חרדת ההשפעה" היתה השפעה עצומה במחשבה על התפתחויות ספרותיות, לא רק בשירה אלא גם בפרוזה, היו לה גם מבקרים רבים. תיאורטיקניות פמיניסטיות כמו סנדרה גילברט וסוזן גובאר טענו כי התהליך שבלום מתאר לא נכון לגבי כתיבה של נשים, כיוון שהמבנה האדיפלי לא חל על הילדה באותו אופן שהוא חל על הילד. לטענתן, נשים כותבות סבלו מ"חרדת היצירה", שהיא משתקת בהרבה מ"חרדת ההשפעה", כי הן הטילו ספק בעצם יכולתן לכתוב, והיו זקוקות לדמויות סמכותיות של נשים כדי לשאוב מהן לגיטימציה.

בלום נולד ב־1930 בבית יהודי בשכונת הברונקס בניו יורק. הוא דיבר יידיש, קרא עברית והתחיל ללמוד אנגלית רק בגיל 6. הוא למד לתואר ראשון באוניברסיטת קורנל והיה תלמידו של חוקר הספרות האגדי מ"ה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר