פרקליטי נתניהו הבטיחו עם כניסתם לשימועים ביום רביעי כי יוצגו טענות וראיות חדשות, שעשויות להפוך את התמונה בכל הנוגע לאישומים בתיק .4000 כפי שנודע לנו, חלק מהראיות החדשות הן למעשה כלל לא חדשות - מדובר בעדויות ובראיות שעלו במהלך חקירות המשטרה בתיק, אשר מסיבות שונות לא ייחסו להן חשיבות במהלך הכנת כתב החשדות על ידי הפרקליטות. מדובר בפרטי מידע התומכים בעמדת נתניהו, או לכל הפחות מקשים את הנרטיב של התביעה. בחלק מהמקרים התברר כי היועמ"ש לא הכיר את החומרים המדוברים, וכי הוא נחשף להם לראשונה במהלך השימועים או באמצעי התקשורת.
טבעי הוא שהתביעה תייצר כתב חשדות "חזק" מבחינתה ככל האפשר, וכך המוקד יהיה בחומרים המפלילים ובראיות המחזקות את האישום. זהו לא מצב אידיאלי, שהרי מטרת ההליך הפלילי הוא חיפוש הצדק ולא האשמה, אך זו טבעה של תביעה. מי שאמור לפקח על עבודת צוותי הפרקליטות ולבחון את הדברים בהקשרם הרחב הוא היועמ"ש, שבתיקים מסוג זה הוא האוטוריטה האחרונה. היועמ"ש אמור לבחון את מכלול החומרים, לדרוש שיוצגו בפניו גם ראיות פחות נוחות לפרקליטות והעדויות שעלולות להקשות על התביעה. מצופה ממנו לנהוג כך קודם כל כדי להגיע לחקר האמת - אם הפרקליטות "נעולה" על תזה מפלילה, היועמ"ש הוא הדמות שיכולה לנער אותה. אבל מעבר לשאלת המהות, זו ציפייה בסיסית כהכנה למשפט - לבחון מה החולשות שבתיק, מהם טיעוני הנגד, וכיצד אפשר - אם בכלל - להשיב להם. אם לא לרדוף את הצדק, אז לפחות למנוע פדיחה.
בניגוד לאופן שבו מנסים להציג זאת במרבית כלי התקשורת, שימוע בהליכים פליליים הוא אירוע דרמטי בעל השלכות עמוקות על התיק. זה לא שלב פרוצדורלי או פריבילגיה שניתנת לנאשם, אלא חלק מהותי מההליך שמטרתו - כזכור - להגיע לחקר האמת.
התיק המרכזי נגד אביגדור ליברמן, למשל, נסגר בשימוע, וכך גם תיקים של אישי ציבור רבים אחרים. הפרקליטים וחוקרי המשטרה הם בני אדם, וגם הם סובלים מהטיות, מדעות קדומות וממניעים אחרים, ואם אפשר להציג אידך גיסא משכנע בלי להזדקק לשנים הארוכות של דיונים בבתי המשפט, מוטב כך.
בשנים האחרונות נשמעה במערכת ובהדלפות לתקשורת בעיקר עמדת המאשימים. בימים האחרונים נשמעת שם לראשונה העמדה הנגדית. מהמעט שפורסם בשבועות האחרונים, ומהמעט שנודע על המתרחש בשימועים, נראה שיש ליועמ"ש מה לשמוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו