ירדו מהפסים

דינה אשר־סמית' נתנה את ריצת חייה בגמר ה־100 מטר לנשים בערב יום שני. 10.83 שניות, שיא אישי, שיא בריטי חדש, ומדליית כסף ראשונה בקריירה. מי שהקדימה אותה היתה שלי אן פרייזר פרייס הג'מייקנית, שהחזירה לעצמה את התואר העולמי שנתיים אחרי שהפכה לאמא עם 10.71 שניות, וזכתה בתואר העולמי בפעם הרביעית בחייה.

זאת היתה ריצה אדירה של שתי אצניות נפלאות, שני סיפורים ספורטיביים מצויינים שנבלעו באיצטדיון "KHLIFA" רחב הידיים בדוחא. עטופות בדגלי מדינתן, יצאו השתיים להקפת הניצחון שאי אפשר להגדיר אותה אחרת ממעליבה. מתוך 40 אלף המושבים ביציעים, 39 אלף היו יתומים מאדם, כשרק 1,000 נוכחים היו שם לכבד את האירוע.

לטענת המארגנים, הסיבות לקרחות האדירות הן תחילתו של שבוע העבודה בקטאר שהוציא אנשים מהיציעים ושלח אותם למשרדים, כמו גם הרצון להתאים את לו"ז התחרות עם הקהל האירופי. גם אם יש בסיס לטענות האלה, ולא בטוח שיש, הן לא מצליחות להסתיר את העובדה שהאליפות הנוכחית היא ביזיון ומהווה מפגיעה קשה בתדמית האתלטיקה העולמית.

קודם קיום ריצת המרתון בחצות ובתנאי חום קיצוניים שהובילו לגל פרישות ועכשיו היעדר הקהל - אלו הם הוכחה שהאליפות הזאת הגיעה לדוחא בחטא. "לא יהיו כיסאות ריקים" הבטיחו המארגנים כשהגישו את ההצעה ב־2011, ועצוב לגלות שאף אחד לא עצר את הפארסה הזאת במשך הזמן.

יתרה מכך, ה"גארדיאן" הבריטי פרסם אתמול שנשיא התאחדות האתלטיקה העולמית הקודם, לאמין דיאק, קיבל שוחד של 4.5 מיליון דולר כדי שהאליפות תגיע לקטאר. ככה זה עובד - שחיתות, כסף, ואפס מחשבה על הספורטאים.

שנתיים אחרי האליפות המוצלחת בלונדון, האתלטיקה סופגת חבטות תדמיתיות בחום הקטארי וקשה לראות איך זה משתפר. בעוד שנתיים תתקיים האליפות באורגון, הבית של חברת ההלבשה נייקי. ובדיוק אתמול הושעה לארבע שנים המאמן אלברטו סלאזר בעקבות עבירות סימום חמורות. וסלאזר, למי ששאל, הוא המאמן הראשי בפרויקט הריצה של נייקי, באורגון.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות