"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דייב שאפל: בית ספר לסטנד אפ

הספיישל של הקומיקאי בנטפליקס לא מפסיק לעורר דיון בארה"ב • גילויים אינטימיים, התרברבות ותעוזה - וזה בעיקר מצחיק

,עודכן
מצחיק לפני שמזעזע. דייב שאפל

אמנות הסטנד-אפ זוכה כמובן לעדנה מחודשת בעזרת ענקית הסטרימינגנטפליקס. תוסיפו לכך את האווירה בארה"ב; בעידן הפוליטיקלי קורקט הסטנד-אפ האינטימי נשאר כמעט המקום האחרון שמצליח להביע דעה מוצקה, בלתי מתפשרת, על ענייני היום. לא פלא שהוא נמצא עתה בשיאו, כאילו הזמן לא נגע בו. סכומים רבים מתגלגלים בו במה שמוגדר כ"ספיישלים" ברשתות השונות.

אופירה לא נחה: "אמון זה כמו נייר"

גילי נגד אופירה: "אני נגעל ממך"

אופירה ואייל גולן: הציטוטים הגדולים

25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד

אבל בתוך ההיצע הבלתי נגמר, נוצץ לו המופע האחרון של דייב שאפל. זה שלא מפסיק לעורר דיון ברשתות החברתיות בארה"ב, ולא רק. לעיתים נדמה שהמבקרים שוכחים שמדובר בסך הכל בקומיקאי, אדם שעולה על הבמה ובמשך שעה וחצי מצחיק אנשים לפרנסתו, ולא בראש מדינה או מישהו שקובע משהו למישהו על החיים שלו. שאפל דורך על כל מוקש אפשרי, ולכן הוגדר כבר בחלק מן הביקורות כ"זקן לא רלוונטי".

מוזר דווקא שאחד השחקנים הוותיקים במשחק הזה, עושה את כל מה שהצעירים לכאורה לא מעזים לעשות: הוא צוחק אבל מפרגן לחברו לואי סי.קיי, מעלה את נושא מייקל ג'קסון בחזרה לכותרות, בוחר לעסוק במיעוטים בארה"ב אבל לא רק, אלא גם בלבנים ולרדת עליהם בעוצמה, וגם על קהילת הלהט"ב בצורה שברור שתסבך אותו בצרות ועוד. בארה"ב של ימינו צריך כנראה תעוזה אמיתית כדי לעשות זאת. מצד אחד יש שם גילויים אינטימיים על ילדות ענייה, קרה וקשה, ומנגד התרברבות מוזרה אך מצחיקה יש לומר, בעושר החומרי שלו, בשלב הזה של חייו.

הצופה הישראלי יושב בביתו ומתרגש קרוב לוודאי פחות מזה האמריקני. היכולת להביט על הדברים מבחוץ שמורה כנראה לעם היושב בציון. מצד אחד אנחנו שואלים את עצמנו מה כל כך זעזע כאן את הציבוריות האמריקנית, ומצד שני אתה אומר לעצמך, זה קודם כל מצחיק לפני שזה מזעזע.

שאפל הוא בית ספר לסטנד-אפ קודם כל כי שפת הגוף שלו, התשוקה שלו והטיימינג האדיר הם כאלו שמרוויחים עם השנים. הוא אולי מבוגר, כזה שלא מציית לחוקים של הז'אנר, אבל בסופו של דבר עם צ'ק של ‭ 20‬ מיליון דולר בכיס שלו, המבקרים יודעים שהם יכולים להמשיך לכתוב, והוא ימשיך לעשות מה שהוא רוצה. רוב הסיכויים שנפגוש אותו שוב בספיישל הבא בשנים הקרובות. זה יכול להתברר שוב ככיף גדול.

מופע הסטנד-אפ החדש של דייב שאפל, נטפליקס

אייל גולן התארס: הפוסטים הכי מצחיקים

רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

בואו לבחור את הפרק הכי טוב של "חברים"!

כל הנתונים הכי מעניינים על "חברים"

תזיזו: בן זקן ומחמוד מקליטים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר