"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה תממן התמחות לחסרי ניסיון בהיי-טק

המימון: באמצעות מענקים של עד חצי מיליון שקלים לחברות בענף, ממשרד הכלכלה ומרשות החדשנות • הזכאים: תושב ישראל, בני או בנות 18 ומעלה, בוגרי תואר ראשון ממוסד להשכלה גבוהה או הנדסאי במקצועות מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה

,עודכן
עובדי היי-טק בהפסקה // צילום: משה שי // עובדי היי-טק בהפסקה // צילום: משה שי

משרד הכלכלהורשות החדשנות מנסים "לדרבן"חברות היי־טקלפתוח מסלול התמחות לעובדים חסרי ניסיון בענף, כדי להקל את הצטרפותם לתחום. כך נודע ל"ישראל היום". זאת באמצעות מתן מענקים לכל חברה שתפתח משרות לעבודה ראשונה עבור הבוגרים.

דו"ח ההון האנושי בהיי־טק בישראל 2018, שפרסמו רשות החדשנות ו־Start-Up Nation Central בסוף השנה, מצביע על כך שאחד האתגרים המרכזיים הוא שילובם של בוגרי ההשכלה הגבוהה במקצועות הטכנולוגיים, בתפקידי פיתוח בענף.

לא רוצות חסרי ניסיון

41% מהחברות שהשתתפו בסקר בנושא העידו כי הן לא גייסו עובדים חסרי ניסיון במחצית הראשונה של 2018.

לצורך כך גובש מסלול התמחות לעובדים בעבודה ראשונה, שנועד לתמרץ חברות מהתעשייה לפתוח משרות לעבודה ראשונה לבוגרים טריים של המוסדות הללו.

נוסף על פתיחת דלת עבור העובדים החדשים, מטרה נוספת היא צמצום המחסור בכוח האדם המיומן בתעשייה זו והגדלת היצוא מישראל אגב כך.

החברות יקבלו את המענק בגין ההעסקה וההתמחות של העובדים בתפקידי פיתוח לפרק זמן של לפחות חצי שנה.

כל חברה תוכל לקלוט 10-2 עובדים ותקבל את המענק לאורך 18 חודשים ולפי מספר העובדים שקלטה. מדובר בסכומים של 50 אלף עד חצי מיליון שקלים.

הזכאים להתמחות הם כל מי שהוא תושב ישראל, בני או בנות 18 ומעלה, בוגרי תואר ראשון ממוסד להשכלה גבוהה או הנדסאי במקצועות מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה.

מחצית מהיצוא כולו

מספר המשרות בהיי־טק חצה לאחרונה את ה־300 אלף, עם 307 אלף מועסקים ישירים.

משקל ההיי־טק בתעסוקה עלה ל־8.9% משוק העבודה, לעומת 8.3% בינואר 2018. בחמש השנים האחרונות יצוא ההיי־טק נושק ל־50% מהיצוא הכללי של ישראל, ומכאן חשיבותו בעיני משרד הכלכלה.

המסלול של העסקת חסרי ניסיון יחל כפיילוט מאוקטובר הקרוב ועד 2021.

שר הכלכלה אלי כהן // צילום: אורן בן חקון

בתום התקופה יוחלט על ידי רשות החדשנות אם ובאיזה אופן להמשיך בהפעלתו של הפיילוט.

מחסור חריף בעובדים

החסך בעובדים מוכשרים בהייטק בישראל, במיוחד בתחומים ספציפיים כמו סייבר ובינה מלאכותית, מורגש היטב בתעשייה.

דו"ח של רשות החדשנות מ־2017 הצביע על כך שהביקוש למפתחי תוכנה גדול פי 2.5 מההיצע, כאשר אחד הפתרונות שהגתה הרשות למחסור הוא הכשרה חוץ אקדמית.

בשנתיים האחרונות מפעילות חברות היי־טק, ביוזמתן ומבלי לחכות לרשות לחדשנות או לשר כהן ממשרד הכלכלה, קורסי הכשרה מהירים וממוקדים לעובדים פוטנציאליים או עובדים קיימים.

זאת כדי לגייס לשורותיהן עובדים מוכשרים בתחומי העיסוק שלהן ולהגדיל את היצע העובדים בתעשייה.

15 אלף לא מועסקים

בענף ההיי־טק, נכון ליוני 2018, יש 15 אלף משרות לא מאוישות, לעומת 12 אלף משרות כאלה ב־2017. הפרטים הללו התבררו בדו"ח שפרסמו בדצמבר האחרון רשות החדשנות ועמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל.

הדו"ח מתבסס על סקר שבו השתתפו 362 חברות ישראליות שמעסיקות 82 אלף עובדים.

לפי סטארט־אפ ניישן סנטרל, מהווים העובדים הללו כ־40% מהתעשייה כפי שהיא מוגדרת במאגר העמותה. מדובר בחברות המפתחות מוצרים ושירותים משלהן, ולא בחברות תקשורת או חברות המספקות שירותי פיתוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר